מכירה פומבית 5
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי על דף מתוך ספר תשובותיו. ספרי קודש עתיקים ונדירים, חסידות, חב"ד, גדולי ליטא, חותמות וחתימות, מכתבים וכתבי יד, כתבי עת, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד.
4.2.19
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי דף מתוך ספר תשובותיו בכתב יד קודשו וחתימתו
ספרי קודש עתיקים ונדירים, סלאוויטא - זיטאמיר, חסידות, חב"ד, עותקים מיוחסים, ספרי גדולי ליטא, חותמות, חתימות, הקדשות, הגהות, מכתבים, כתבי יד, כתבי עת, לאדינו, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד ועוד.
שימו לב מספר פריטים חשובים נשמטו ממקומם במהלך הכנת הקטלוג והם בסוף הקטלוג.
ממכירה זו עמלת בית המכירות 23% ואין עמלת אשראי
המכירה הסתיימה
|
פריט 82:
"מהדורה ראשונה". "דברי יחזקאל". חידושי הלכות וביאורי סוגיות. מרבי יחזקאל הלוי ברשטיין. קיידאן. תרצ"ה[1934].
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $60
מחיר פתיחה:
$
50
עמלת בית המכירות:
23%
לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד
|
ספר "דברי יחזקאל" כולל הערות והארות חידושי הלכות וביאורי סוגיות, מרבי יחזקאל הלוי ברשטיין ר"מ בישיבת "אור ישראל סלאבודקא".
"מהדורה ראשונה". קיידאן, תרצ"ה[1934], בדפוס מובשוביץ וכהן, קנ"ד ד'; כולל פתיחה מהמחבר.
כריכה מקורית מנותקת, נייר לבן, שוליים נאים, באופן כללי מצב טוב מאוד.
רבי יחזקאל הלוי ברשטיין. (תרמ"ט - תש"ב). ראש ישיבה מפורסם ונודע בעולם הישיבות על שם ספרו ה"דברי יחזקאל". מצעירותו למד בישיבת סלובודקה. תקופה גר בוואבאלניק, שם התארגנה בבתי המדרש ישיבה זמנית, ובה העביר שיעורים, תלמידו מאותם ימים הוא מרן הרב שך זצ"ל. בין השנים תרע"ח-תרפ"ב (1918-1922), שימש כר"מ בישיבה שהוקמה אז בקרילוב שבמחוז חרסון. הצטרף לכולל קובנה שבו למדו רבים מגדולי התורה של התקופה שבין מלחמות העולם. בשנת תרפ"ג (1923), הקימו רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלובודקה" ובנו רבי משה פינקל, ישיבה לשכבת גילאים צעירה, שמה של הישיבה נקרא "אור ישראל" והיא נועדה לשמש מעין ישיבת ביניים לבוגרי הישיבות הקטנות, בטרם כניסתם לישיבה הגבוהה. רבי יחזקאל ברשטיין שולב בצוות הישיבה כר"מ. בשנים שאחר כך התפזר צוות הישיבה, ורבי משה נשאר לעמוד בראשה. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, התפרסם שמו בעולם הישיבות הליטאי, וכשהדפיס ב־1935 את ספרו "דברי יחזקאל" הוא זכה לתפוצה רחבה, ורבים מחידושיו מצוטטים בספרי בני התקופה ומשמשים נושא לענות בו, בשיעורי ראשי ישיבות. ספרו "דברי יחזקאל" הינו הספר הראשון של ה"יישיבשע רעייד" ובנוי בצורה של "מערכות" המקיפות כל נושא עד תומו, בכל הסוגיות בתלמוד העוסקות בו. בהקשר לכך סיפר אחד מתלמידיו שרבו הסתייג מאד מהמושג שרווח אז בישיבות "ווארט" (מיידיש: מילה), חידוש מבריק על שאלה מקומית שאינו מחויב לבירור מקיף ושורשי. הוא מצוטט כמי שנהג לומר: "אין דבר עקום מ"ווארט" ישר". בח' בחשוון תש"ב (29 באוקטובר 1941), נרצח יחד עם יהודים רבים בפורט התשיעי, יום לאחר "האקציה הגדולה" בגטו הגדול של קובנה. [על תולדותיו בארוכה ראה לאחרונה בכתב עת 'ישורון' כ"ח, מאמרו של הרב בצלאל דיבלצקי].
ספר "דברי יחזקאל" כולל הערות והארות חידושי הלכות וביאורי סוגיות, מרבי יחזקאל הלוי ברשטיין ר"מ בישיבת "אור ישראל סלאבודקא".
"מהדורה ראשונה". קיידאן, תרצ"ה[1934], בדפוס מובשוביץ וכהן, קנ"ד ד'; כולל פתיחה מהמחבר.
כריכה מקורית מנותקת, נייר לבן, שוליים נאים, באופן כללי מצב טוב מאוד.
רבי יחזקאל הלוי ברשטיין. (תרמ"ט - תש"ב). ראש ישיבה מפורסם ונודע בעולם הישיבות על שם ספרו ה"דברי יחזקאל". מצעירותו למד בישיבת סלובודקה. תקופה גר בוואבאלניק, שם התארגנה בבתי המדרש ישיבה זמנית, ובה העביר שיעורים, תלמידו מאותם ימים הוא מרן הרב שך זצ"ל. בין השנים תרע"ח-תרפ"ב (1918-1922), שימש כר"מ בישיבה שהוקמה אז בקרילוב שבמחוז חרסון. הצטרף לכולל קובנה שבו למדו רבים מגדולי התורה של התקופה שבין מלחמות העולם. בשנת תרפ"ג (1923), הקימו רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלובודקה" ובנו רבי משה פינקל, ישיבה לשכבת גילאים צעירה, שמה של הישיבה נקרא "אור ישראל" והיא נועדה לשמש מעין ישיבת ביניים לבוגרי הישיבות הקטנות, בטרם כניסתם לישיבה הגבוהה. רבי יחזקאל ברשטיין שולב בצוות הישיבה כר"מ. בשנים שאחר כך התפזר צוות הישיבה, ורבי משה נשאר לעמוד בראשה. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, התפרסם שמו בעולם הישיבות הליטאי, וכשהדפיס ב־1935 את ספרו "דברי יחזקאל" הוא זכה לתפוצה רחבה, ורבים מחידושיו מצוטטים בספרי בני התקופה ומשמשים נושא לענות בו, בשיעורי ראשי ישיבות. ספרו "דברי יחזקאל" הינו הספר הראשון של ה"יישיבשע רעייד" ובנוי בצורה של "מערכות" המקיפות כל נושא עד תומו, בכל הסוגיות בתלמוד העוסקות בו. בהקשר לכך סיפר אחד מתלמידיו שרבו הסתייג מאד מהמושג שרווח אז בישיבות "ווארט" (מיידיש: מילה), חידוש מבריק על שאלה מקומית שאינו מחויב לבירור מקיף ושורשי. הוא מצוטט כמי שנהג לומר: "אין דבר עקום מ"ווארט" ישר". בח' בחשוון תש"ב (29 באוקטובר 1941), נרצח יחד עם יהודים רבים בפורט התשיעי, יום לאחר "האקציה הגדולה" בגטו הגדול של קובנה. [על תולדותיו בארוכה ראה לאחרונה בכתב עת 'ישורון' כ"ח, מאמרו של הרב בצלאל דיבלצקי].
