מכירה פומבית 5
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי על דף מתוך ספר תשובותיו. ספרי קודש עתיקים ונדירים, חסידות, חב"ד, גדולי ליטא, חותמות וחתימות, מכתבים וכתבי יד, כתבי עת, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד.
4.2.19
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי דף מתוך ספר תשובותיו בכתב יד קודשו וחתימתו
ספרי קודש עתיקים ונדירים, סלאוויטא - זיטאמיר, חסידות, חב"ד, עותקים מיוחסים, ספרי גדולי ליטא, חותמות, חתימות, הקדשות, הגהות, מכתבים, כתבי יד, כתבי עת, לאדינו, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד ועוד.
שימו לב מספר פריטים חשובים נשמטו ממקומם במהלך הכנת הקטלוג והם בסוף הקטלוג.
ממכירה זו עמלת בית המכירות 23% ואין עמלת אשראי
המכירה הסתיימה
|
פריט 298:
מהדורה יחידה. אינו בוינוגרד. "דאס א"י פראגראם פון אגודת ישראל". מאת יעקב רוזנהיים. ווארשא. תרפ"ו[1926].
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $70
מחיר פתיחה:
$
70
עמלת בית המכירות:
23%
לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד
|
חוברת "דאס ארץ ישראל פראגראם פון אגודת ישראל" – השקפתה של אגודת ישראל על ישוב ארץ ישראל מאת הרב יעקב רוזנהיים נשיא אגודת ישראל העולמית.
"מהדורה יחידה". ווארשא, תרפ"ו[1926], בדפוס ארלעאן וברלינר, 14 ע'; שער מעטפת, עם מעטפת אחורית.
כריכה רכה, נייר יבש טוב, שוליים רחבים, באופן כללי מצב טוב מאוד.
הרב יעקב רוזנהיים (תרל"א, 1870 –תשכ"ו, 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון. כיהן כנשיא האגודה במשך ארבעה עשורים.
תחילת פעילותו הציבורית הייתה בהקמת אגודת שומרי שבת מתוך מטרה לעזור לשומרי שבת להשיג משרות בתעשייה. מאוחר יותר הצטרף רוזנהיים ל"ההתאחדות החופשית להגנת האינטרסים של היהדות האורתודוקסית", ועמד בראשו. באותה עת, רכש רוזנהיים את העיתון דער איזראעליט"– שבועון יהודי אורתודוקסי בשפה הגרמנית. ופרסם מאמרים רבים שנגעו בחיי השעה של היהדות והיהודים.
בערך באותה תקופה התחיל לגלות עניין בבעיות היהודים בארץ ישראל, עניין אשר נמשך כל חייו עד לעלייתו לישראל ב-1950. רוזנהיים הקים את "האגודה למען ארץ ישראל" ושכנע את רבי יצחק אייזיק הלוי לעמוד בראשו. הארגון עזר לבתי ספר דתיים, ישיבות ובתי חולים בארץ ישראל. העיסוק בבעיות ארץ ישראל ביחד עם רבי יצחק אייזיק הלוי הביא את שניהם להכרה בצורך להקמת ארגון עולמי של היהדות האורתודוקסית. רוזנהיים והלוי החלו בהכנות להקמת הארגון. הניסיון לחבר חסידים מפולין ורוסיה, מתנגדים מליטא, ויהודי המערב מגרמניה, צרפת ואנגליה טמן בחובו קשיים מרובים. רוזנהיים הסתייע בקשריו עם רבני וקהילות אירופה ולאחר שלוש שנות מאמץ התקיימה ועידת היסוד של האגודה בי"א בסיוון תרע"ב (1912) בקטוביץ, פולין.
ועידת היסוד של אגודת ישראל הביאה תחת קורת גג אחת את רוב רבני ארופה שהתאגדו תחת מועצת גדולי התורה. המועצה בחרה ברוזנהיים פה אחד לנשיא האגודה והסמיכה אותו לארגן את האגודה לפי העקרונות שנטוו בוועידה. בשנתיים הבאות עסק רוזנהיים יומם ולילה בארגון סניפי האגודה בכל רחבי העולם, התכתבות עם מנהיגים מקומיים והפצת רעיונות האגודה בעזרת שבועונה "הדרך". באלול 1923 התקיימה בווינה הכנסייה הגדולה הראשונה. אלפי נציגים מכל רחבי העולם השתתפו ובראשם גדולי התורה כמו החפץ חיים, האדמו"ר והרב אברהם מרדכי אלתר מגור. הרב רוזנהיים שימש כמתווך בין הזרמים השונים ונבחר כנשיאה הראשון של הארגון העולמי של אגודת ישראל. לאחר הכנסייה הגדולה הראשונה, היה לאחד המנהיגים של הוועד המרכזי של אגודת ישראל. בכנסייה הגדולה השנייה שהתקיימה ב-1929 העניקה מועצת גדולי התורה את התואר "מורינו" לרוזנהיים מתוך הערכה לפועלו. כך המשיך בפועלו עד לפטירתו בשנת תשכ"ו בארץ ישראל.
כריכה רכה, נייר יבש טוב, שוליים רחבים, באופן כללי מצב טוב מאוד.
הרב יעקב רוזנהיים (תרל"א, 1870 –תשכ"ו, 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון. כיהן כנשיא האגודה במשך ארבעה עשורים.
תחילת פעילותו הציבורית הייתה בהקמת אגודת שומרי שבת מתוך מטרה לעזור לשומרי שבת להשיג משרות בתעשייה. מאוחר יותר הצטרף רוזנהיים ל"ההתאחדות החופשית להגנת האינטרסים של היהדות האורתודוקסית", ועמד בראשו. באותה עת, רכש רוזנהיים את העיתון דער איזראעליט"– שבועון יהודי אורתודוקסי בשפה הגרמנית. ופרסם מאמרים רבים שנגעו בחיי השעה של היהדות והיהודים.
בערך באותה תקופה התחיל לגלות עניין בבעיות היהודים בארץ ישראל, עניין אשר נמשך כל חייו עד לעלייתו לישראל ב-1950. רוזנהיים הקים את "האגודה למען ארץ ישראל" ושכנע את רבי יצחק אייזיק הלוי לעמוד בראשו. הארגון עזר לבתי ספר דתיים, ישיבות ובתי חולים בארץ ישראל. העיסוק בבעיות ארץ ישראל ביחד עם רבי יצחק אייזיק הלוי הביא את שניהם להכרה בצורך להקמת ארגון עולמי של היהדות האורתודוקסית. רוזנהיים והלוי החלו בהכנות להקמת הארגון. הניסיון לחבר חסידים מפולין ורוסיה, מתנגדים מליטא, ויהודי המערב מגרמניה, צרפת ואנגליה טמן בחובו קשיים מרובים. רוזנהיים הסתייע בקשריו עם רבני וקהילות אירופה ולאחר שלוש שנות מאמץ התקיימה ועידת היסוד של האגודה בי"א בסיוון תרע"ב (1912) בקטוביץ, פולין.
ועידת היסוד של אגודת ישראל הביאה תחת קורת גג אחת את רוב רבני ארופה שהתאגדו תחת מועצת גדולי התורה. המועצה בחרה ברוזנהיים פה אחד לנשיא האגודה והסמיכה אותו לארגן את האגודה לפי העקרונות שנטוו בוועידה. בשנתיים הבאות עסק רוזנהיים יומם ולילה בארגון סניפי האגודה בכל רחבי העולם, התכתבות עם מנהיגים מקומיים והפצת רעיונות האגודה בעזרת שבועונה "הדרך". באלול 1923 התקיימה בווינה הכנסייה הגדולה הראשונה. אלפי נציגים מכל רחבי העולם השתתפו ובראשם גדולי התורה כמו החפץ חיים, האדמו"ר והרב אברהם מרדכי אלתר מגור. הרב רוזנהיים שימש כמתווך בין הזרמים השונים ונבחר כנשיאה הראשון של הארגון העולמי של אגודת ישראל. לאחר הכנסייה הגדולה הראשונה, היה לאחד המנהיגים של הוועד המרכזי של אגודת ישראל. בכנסייה הגדולה השנייה שהתקיימה ב-1929 העניקה מועצת גדולי התורה את התואר "מורינו" לרוזנהיים מתוך הערכה לפועלו. כך המשיך בפועלו עד לפטירתו בשנת תשכ"ו בארץ ישראל.
