מכירה פומבית 5 פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי על דף מתוך ספר תשובותיו. ספרי קודש עתיקים ונדירים, חסידות, חב"ד, גדולי ליטא, חותמות וחתימות, מכתבים וכתבי יד, כתבי עת, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד.
4.2.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי דף מתוך ספר תשובותיו בכתב יד קודשו וחתימתו

ספרי קודש עתיקים ונדירים, סלאוויטא - זיטאמיר, חסידות, חב"ד, עותקים מיוחסים, ספרי גדולי ליטא, חותמות, חתימות, הקדשות, הגהות, מכתבים, כתבי יד, כתבי עת, לאדינו, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד ועוד.

שימו לב מספר פריטים חשובים נשמטו ממקומם במהלך הכנת הקטלוג והם בסוף הקטלוג.

ממכירה זו עמלת בית המכירות 23% ואין עמלת אשראי


המכירה הסתיימה

פריט 288:

צפת. תעודה נאה מאת ז' טובי העיר מכולל רומניה בעיה"ק צפת בחתימות רבניה – דיו מוזהב –תרע"א(1911).

נמכר ב: $260
מחיר פתיחה:
$ 200
עמלת בית המכירות: 23% לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד

שטר קבלה, תודה וברכה למו"ה אברהם אייזיק דניאל שליט"א נשיא ואמרכל דארה"ק ת"ו [בעיר יאסי שברומניה]. מאת שבעה טובי העיר מכולל רומניה, על סך 300 פראנק מעזבון הנדיבה מרים דניאל ע"ה ע"י הנשיא הנ"ל.  
חתימות 7 טובי כולל רומניה ומראשי העדה בצפת: הרבנים ה"ה, נחום אתרוג, יצחק מאיר מרקוביץ, יצחק יעקב סוליצר, דוד סגל ועוד. מתחת לחתימותיהם מוסיף  החכם רבי ניסים דאנון רב הראשי בביירות – לבנון והראשון לציון שפעל רבות בעניני הכוללים בעיר צפת. [שרד תעודה נוספת זהה לתעודה זו משנת תרע"ד לגבירה הנ"ל ועל סכום הנ"ל בדיוק, כנראה שחילקו את עזבונה בכמה פעימות לטובת עניי כולל רומניה].
חותמות: כולל רומניה, החכם הראשון לציון רבי ניסים דאנון ועוד חותמת בלועזית.

מסמך בכתב סופר נאה, שם נשיא ואמרכל הכולל בדיו מוזהב. דף בגודל 21/26.5 ס"מ. סימני קיפול מועט. מצב מצוין.

הרב נסים יהודה דנון (תרל"ד 1874 - ט"ו בשבט תר"ץ 1930). שימש בתור הראשון לציון והחכם באשי האחרון בתקופה העות'מאנית. נולד בירושלים. התחנך בישיבת "תפארת ירושלים". הוסמך להוראה. בתמוז תרס"ז (1907) נתמנה לרב ראשי בקהילת בירות. בתפקיד זו כיהן עד חודש סיוון ה'תר"ע (1910). בחורף תרע"א (1911) התגלע ריב בין שתי העדות - האשכנזית והספרדית בצפת. הרב דנון הוזמן מצד ראשיהן ומנהיגיהן לפשר ביניהן. כתוצאה מהשתדלותו הנמרצת עלה בידו לישב את הסכסוך ולהשיב את השלום על מכונו. בכסלו תרע"א (סוף 1910) נבחר מטעם האסיפה הכללית באיזמיר לרב ראשי וראב"ד באימפריה העות'מאנית. במשרה זו כיהן עד חודש אלול תרע"ה (1915). בעצם ימי מלחמת העולם הראשונה נתמנה לחכם באשי והראשון לציון בירושלים. בחשון תרע"ז (סוף 1916) חזר אליה, וישב על כיסא הרבנות בה עד סוף שנת תרע"ח (1918). נסע לחוץ לארץ בשליחות מוסדות צדקה וחסד וכוללות המערבים בירושלים. נפטר בספגס (מרוקו), ט"ו בשבט תר"ץ (1930).