חתימות האדמו"ר רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהי על חומש "באר מים חיים". מהדורה ראשונה. סאדילקוב. תק"ף[1820]. עותק חסר.

 

חומש בראשית עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י ועם פירוש "באר מים חיים" מהרה"ק רבי חיים טירר מטשרנוביץ.

"מהדורה ראשונה". סדילקוב, תק"ף[1820], ללא שם מדפיס, "במקור" שנ"ד ד'. העותק שלפנינו מתחיל בדף ס"ז ומסתיים בדף ר"ע.

בדף ק"ב למעלה חתימה יחיאל בן יעקב יוסף טירר בדפים רנ"ב ע"ב ובדף רנ"ג ע"א חתימות נוספות יחיאל טירר.

חומש נדיר ביותר אינו בנמצא.

האדמו"ר החותם הוא נכד המחבר בן בנו.

כריכת חצי עור חדשה, נייר כחול, כתמים, מעט קרעים, ב- 2 דף ראשונים פגיעות וחסרים בטקסט בתחתית העמוד, מעט נזקי עש גם בטקסט, באופן כללי מצב טוב – טוב מאוד.

הרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ (שנות התק"כ-תקע"ח) מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי על עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה), ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א) ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" (מאהלוב, תקע"ג) ו"באר מים חיים" (סדילקוב, תק"פ) מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות. השפעתו בכל הנוגע להעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה, הייתה רבה ביותר. בספריו נדפסו כמה תשובות ופלפולים בסוגיות עמוקות. נודעת במיוחד תשובתו בעניין אמירת "לשם יחוד" לפני קיום מצוה, בה השיב בחריפות על השגותיו של בעל ה"נודע ביהודה".

האדמו"ר רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, בן רבי יעקב יוסף טירר בן רבי חיים מטשרענוביץ ה"באר מים חיים". חתן רבי אליעזר זאב מבוטשאטש. משנת תרכ"ו כיהן כאדמו"ר בדורוהוי. (אצי' חסידות עמ' ריט)