|
פריט 11:
מכתב היסטורי מפרופ' אלברט איינשטיין לנשיא המדינה דר. חיים ויצמן כשלושה ימים לאחר בחירתו. פרינסטון, 14.5.48
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $15,000
מחיר פתיחה:
$
10,000
הערכה:
$30,000 - $40,000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
מכתב היסטורי מפרופ' אלברט איינשטיין לנשיא המדינה דר. חיים ויצמן כשלושה ימים לאחר בחירתו. פרינסטון, 14.5.48
מכתב היסטורי חשוב, שבו מחווה איינשטיין באופן מפתיע את דעתו על הפוליטיקה הפנימית בארץ, וגם מותח ביקורת על ארה"ב ובריטניה בנוגע ליחסם לציונות.
בשנות ה40 התחולל מאבק על הנהגת התנועה הציונית בין שני מנהיגים שכל אחד מהם הביא עמו גישה שונה בתכלית לניהול המאבק הציוני. מצד אחד היה חיים ויצמן, המדינאי שסבר שכל הפעולות צריכות להיות מתואמות עם הבריטים, ואל לתנועה הציונית להיאבק בשלטון הבריטי, ומולו דוד בן גוריון שהיה פוליטיקאי ממולח שהיה קשור הרבה יותר לתנועה בשטח ודגל במאבק בשטח. ברובד העמוק יותר גם היה עימות בין הדמויות כשמצד אחד ויצמן היה מדען מפורסם שהיו לו מהלכים בקרב שועי עולם אך לא היה מחובר מאד להוויה הארצישראלית, כשמולו בן גוריון הפועל מסג'רה שצמח 'מלמטה' דרך הקמת ההסתדרות ושלט בשטח ללא עוררין.
המאבק ביניהם הוכרע בשנת 1946 בקונגרס הציוני, על רקע הויכוח בנוגע לתנועת המרי העברי, התפטר ויצמן מתפקידו כנשיא הקונגרס הציוני העולמי. הוא שב לארה"ב וחזר לעבודתו כמדען, אך המשיך בפעילותו הדיפלומטית למען מדינה יהודית.
ב14 במאי הכריז בן גוריון על הקמת המדינה היהודית. יומיים לאחר מכן, ביום ראשון, התקיימה הישיבה הראשונה של מועצת העם הזמנית, ובה החליטו למנות את ויצמן (אולי כפיצוי על הדחתו שנתיים קודם לכן) לנשיא מועצת המדינה.
שלושה ימים אחר כך, ב19 למאי, שלח לו איינשטיין מכתב ברכה, וזה המכתב שלפנינו.
המכתב: במכתב מביע איינשטיין את לשביעות רצונו אודות ההחלטה של יהדות פלסטינה למנות את ויצמן ל'ראש המדינה', ובכך, לפחות חלקית, לפצותו על התנהגותם כפוית הטובה כלפיו וכלפי זכויותיו. הוא מוסיף שגם כיום (כשהוא מתייחס כנראה למצב היהודים לאחר השואה) רוב העולם לא מתייחס ליהודים כראוי, כשבריטניה משחקת נגד היהודים 'משחק אומלל' (מתייחס לחוסר התמיכה של הבריטים בציונות), והעמדה האמריקאית היא דו משמעית (ויצמן עצמו נפגש עם טרומן ב13 במאי, 3 ימים לפני כן וניסה לשכנע אותו להכיר בקיומה של מדינת ישראל).
אולם, כותב איינשטיין, אני בטוח שאנשינו ידעו להתגבר על 'היריקה הגדולה הזו' ושאתה (ויצמן) תחווה את שביעות הרצון שביצירת קהילה יהודית שמחה ומסיים את המכתב באיחולים חמים.
איינשטיין וויצמן היו ידידים קרובים עוד משנות העשרים כשבשנת 1921 נסעו בפעם הראשונה לארה"ב בשליחות ציונית. (מספרים שברדתם מהאונייה בארה"ב שאלו עיתונאים את ויצמן האם לאחר שהותם הממושכת יחד באוניה הוא מבין את תורת היחסות? ויצמן השיב שהם אכן שוחחו רבות על תורת היחסות ואין לו ספק שהוא (איינשטיין) מבין את תורת היחסות היטב..) לאחר מותו של ויצמן בשנת 1952 אף הוצעה לאיינשטיין משרת נשיא המדינה, אך הוא סרב לה.
רקע: חיים ויצמן (1874-1952) היה מהמנהיגים החשובים ביותר של התנועה הציונית, ופעילותו הדיפלומטית הייתה מהגורמים העיקריים שפעלו להקמת המדינה היהודית. ויצמן קנה את פרסומו הראשון כשגילה מין חדש של חיידק ששימש לייצור אציטון, דבר שהועיל רבות לתעשיה הצבאית של בריטניה במלחמת העולם הראשונה. ויצמן היה פעיל בתנועה הציונית מימיה הראשונים. הוא נבחר בשנת 1921 לנשיא הקונגרס הציוני העולמי ושימש בתפקיד זה עד שנת 1946 (למעט הפסקה בת שנתיים בשנים 1931-1933).
[1] דף נייר. 21.5X28 ס"מ. נכתב במכונת כתיבה על בלאנק רשמי עם הטבעה, חתימה בכתב ידו של איינשטיין.
מצב טוב-טוב מאד, חורים זעירים בחלק השמאלי העליון של הדף (ככל הנראה עקב הוצאת סיכות), חורי תיוק.
