מאיר פיצח’זדה
2010 - 1955

2010 - 1955
ספרים ומזוודות, שמן על בד, 74X100 ס”מ. חתום.חתום מאחור. הנה הן ארבע המזוודות לרקע חשכת הנוף. דפיו הלבנים של הספר הפתוח ריקים ועונים את תשובת האבסורד והאין- תשובה לחשיכה הקיומית. אפלה קיומית, מוות, וכנגדה – הבלחת אור, זוהי תאורת היסוד של פיצ’חדזה.(...) לאורך שנים ארוכות, נהג פיצ’חדזה להתחיל את ציוריו ממצע מופשט, כלומר – מריחה מופשטת של גוונים אפורים באמצעות גלגלת. רק לאחר שהשלים את התשתית המופשטת, הוסיף מעליה את הדימויים הפיגורטיביים. (...) בהתייחסתו לנוף התפאורתי הקבוע שלו. נוף זה מתגלגל מאז ציוריו המוקדמים ביותר, שאינם יראים את הקיטש. כמה נופים מוקדמים של פיצ’חדזה צוירו במידות קטנות ואופקיות, כשהן מייצגות טבע ריאליסטי פרטני: גבעות רחוקות, משטח פתוח בקידמה, יערות ועצים בודדים בתווך. הנוף אירופי מאוד, כמו שייך לתקופה רחוקה, והוא נעדר אדם. הגוונים חומים- ירוקים, והם נעים מכהות אל בהירות צהובה הנוגהת באופק. (...) מזוודותיו של פיצ’חדזה גדושות בחומרים אותנטיים, חומרי חייו, שאין הוא מניח להם לצאת ממחבואם. (...) המזוודה לעולם סגורה וחתומת סוד. היא עשויה לשמש ”שולחן” לסעודת עניים של לחם וירקות, כשהיא אפופת חשיכה ושום איש אינו מסב לסעודה. היא עשויה להשתדך לקערת לימונים ולעציץ פרחים, אף לספרים, ואז, בקיפאון המושאים, היא טבע דומם נוסף האומר מוות בלב השחור הסובב. אכן, אם המזוודה הזו היא מטאפורה לאמן הנעדר, הרי שהיא מעין ארון המתים שלו. וגם אם היא קורנת אור מתוך עצמה ואל עצמה בלבד, בדומה לשאר המושאים, בל נתפתה לייחס לה אנרגיות של נחמה כלשהי באין האופף. (...) אבל הפרפרנליה המלאה תכלול גם ספרים, עוד ועוד ספרים, (...) כאילו אישר פיצ’חדזה את דבריו של אדמונד ז’אבס (Edmond Jabes) בספר השאלות, שמקומו של היהודי הוא הספר: שהטריטוריה של היהודי היא מרחב הנדודים בין זיכרונות ופרשנויות. הספר, כך נדמה, בא לענות את תשובת הפשר והכיוון לדיוקנאות העצמיים של הפליט המהורהר ונטול הדרך, היושב לרקע השדה הפתוח, או הצועד עם מטענו אל אפלת היער וממנה. הספר הפתוח מבטיח לכאורה תשובה. הוא חוזר מונח על כיסא, מונח על שולחן, מונח על ספרים אחרים או על מזוודה. לעיתים הוא בראש ”מגדל” ספרים אדומים ועל דפיו הפתוחים מונח לימון. כאילו ביטא חומץ הלימון את ההחמצה הגדולה: שדפי הספר הלבנים נעדרים כל מסר, חרף עוביו של הספר. גדעון עפרת, מאיר פיצ’חדזה, המסע אל האור הבוהק באופק, המחסן של גדעון עפרת, ינואר 2011 .