דרור קרטה ׳׳מספריים׳׳

דרור קרטה ׳׳מספריים׳׳

דיו על נייר טפט

45/48 ס׳׳מ 

חתומה מלפנים 

אנו בקוקו מאמינים שאתם חייבים לקחת מיצירותיו של האמן, מאסטר בדיו -  לא לפספס 

דרור קרטה-

צייר, פסל 

יליד 1965 

אוטודידאקט 

(מתוך מאמרו של גדעון עפרת ׳׳הסירוב לפרידה׳׳):

קשה להאמין, אבל דרור קרטה לא בגר את "המדרשה". האמן הזה, יליד 1965, הפוסע בבטחה בנתיבי ה"דיקט" שבמסורת רפי לביא, האמן הזה שמצמיד גזרי וקרעי לבידים זה לזה במסורת יהודית לוין המוקדמת, האמן הזה שמרבה לנקוט בשרבוטי עפרון, בנזילות צבע, ב"סיוד" לבן ובקולאז'ים של ניירות במסורת לביא-שלזניאק-גרבוז, - האמן הזה הגיע אל "דלות החומר" בדרכו שלו, באוטו-דידקטיות ובתוקף אישיותו. כי דרור קרטה הוא homo eklektos , אדם מלקט, מין "מתקין מאלתר" שבמסורת "החשיבה הפראית" של קלוד לוי-שטראוס: "העולם המנחה אותו הוא להסתדר תמיד בעזרת 'האמצעים שתחת היד'; עולם זה הוא אפוא קבוצה של מכשירים ושל חומרים שתמיד היא סופית, ושאין בין איבריה מכנה משותף של סדר או של כוונה [...]. תכולתה הצטברה באקראי לפי ההזדמנויות שנקרו למתקין-שידו-בכל לחדש או להעשיר את המלאי, או לכַלְכֵּלו משאריות של חומרי בנייה וגרוטאות שנאספו ממבנים שנהרסו." ("החשיבה הפראית", ספריית פועלים, תל-אביב, 1973, עמ' 30)

לא, אל תבקשו אחר הגיון פנימי "נרטיבי" של רצף הדימויים. אל תתורו אחר אחדות הנושא ברמת המסמנים. לא, כי נושאו האמיתי של קרטה הוא עצם הריבוי ועצם המאבק הפּרומֶתֵאי בכאוס, העימות עם האנטי-אמנות, הדיסהרמוניה והכיעור, והכפייה שהוא כופה על כל אלה, כפיית האמנות והיופי, שם על גבול התוהו ובוהו. שדרור קרטה הוא אמן אקולוגי, אלכימאי של שנות האלפיים, הגואל את הפסולת של הפרשות החברה הקפיטליסטית בבחינת "מאשפתות ירים אביון". לכן, אל תחפשו ב"דלות החומר" המקסימליסטית של קרטה את החוצפה הצברית/ילדותית, אף לא את אישור החירות שבסגנון רפי לביא. אלה אינם העיקר. כי דרור קרטה יוצר אקט של ריפוי עולם, שהוא, אולי, גם אקט מתמשך של ריפוי עצמי: פציעתו הקשה בתרגיל צבאי ב- 1985 וריטוש רגלו, לא זו בלבד שהטרימו וכוננו את פנייתו לאמנות, אלא שהציבו אותו מול העולם כמי שפוגש יש מרוטש, קרוע ושבור, ששומה עליו – האמן – לרפאו. האמנות כריפוי וכרַפָּאוּת – רסטורציה – הדבקת השברים של שרידי העבר. 

תערוכות אישיות

1999 "שנה אחרי השריפה", גלריית בית הבד, עין הוד 

   "עבודות", גלריה מני H, תל אביב. אוצר מני הלר 2000  

"חמרים למחשבה", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. אוצר פרופ' בועז טל 2000  

"טרמינל", תערוכת אמן אורח, דיסלדורף, גרמניה 2002 

2003 "הימלגייסטר", תערוכת אמן אורח, דיסלדורף גרמניה

2005 "אין לי כח לזמן", פירמידה- מרכז לאמנות עכשווית, חיפה. אוצר אברהם אילת 

2009 "כלים שבורים" פלורנטין 45, תל אביב. אוצרת גילת נדיבי 

2011 "warship worship" פלורנטין 45 אוצרת גילת נדיבי   

2016 ''מחווה לרחב הזונה'' La chapelle ואנס צרפת.                 

אוספים 

מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד 

מוזיאון אילנה גור, תל אביב

 Kunst palast m musee useum, Dusseldorf Germany

Musee Vence france