|
פריט 25:
רבי יעקב ניסן רוזנטל - מכתב מודפס בן שני עמודים, חתום בכתב ידו. שני מסמכים נלווים נוספים משודכים.
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
30
עמלת בית המכירות:
18%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
רבי יעקב ניסן רוזנטל - מכתב מודפס בן שני עמודים, חתום בכתב ידו. שני מסמכים נלווים נוספים משודכים.
הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924 – י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.
נולד בירושלים לרב אברהם דוד רוזנטל, ששימש כרבה של שכונת שערי חסד בעיר. למד תורה מפי הרבנים יעקב משה חרל"פ, איסר זלמן מלצר, החזון איש והרב מבריסק.
בגיל 20 החל להשקיע זמן רב בלימוד חלק חושן משפט בשולחן ערוך העוסק במשפט עברי, וזאת באופן עצמאי בישיבת עץ חיים, ותוך שימוש חכמים של רבנים מפורסמים כדוגמת החזון איש, הרב מבריסק, הרב מלצר, הרב פרנק והרב הרצוג. החזון איש יעץ לו להתמנות לדיין כדי להתפרנס[דרוש מקור]. הוא מונה לדיין בצפת על ידי הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג בגיל 27, והיה צעיר הדיינים בישראל. כעבור חצי שנה עבר לחיפה, וכעבור שלוש שנים נוספות מונה לאב בית דין בחיפה. הוא שימש בתפקיד זה כ-25 שנה, עד לפרישתו בגיל 55.
בשנת 1966 הוזמן על ידי הרב זלמן סורוצקין לכהן כחבר בוועד הפועל של ועד הישיבות בארץ ישראל.
מדי שבוע היה מעביר שיעור לרבנים ודיינים. שימש כרב הפוסק של החברא קדישא בחיפה. בשנת 1975 התמודד לכהונת הרב הראשי של חיפה, ובעיתונות נטען שהוא נתמך על ידי הרב שלמה גורן[1], אך לא נבחר. הרב רוזנטל הקים את ישיבת הגר"א בחיפה, שלימים הפכה לכולל אברכים, והוקמו לה סניפים נוספים של כוללים גם בבני ברק, פתח תקווה, קריית ספר ורמת השרון. לרשת כוללים זו התמסר במיוחד לאחר פרישתו מבית הדין, ובראשות הסניפים עומדים בניו של הרב רוזנטל. כמו כן מסר במשך כמה שנים שיעורים בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים לתלמידי השיעורים הגבוהים, בענייני סדר זרעים וסדר קדשים. מסר מדי שנה שיעורים במסגרת מפעל ירחי כלה של ישיבת פוניבז'.
הרב רוזנטל נפטר בי"ז באייר תש"ע ונקבר לפי בקשתו בחלקת הילדים של בית הקברות הישן בחיפה.
הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924 – י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.
נולד בירושלים לרב אברהם דוד רוזנטל, ששימש כרבה של שכונת שערי חסד בעיר. למד תורה מפי הרבנים יעקב משה חרל"פ, איסר זלמן מלצר, החזון איש והרב מבריסק.
בגיל 20 החל להשקיע זמן רב בלימוד חלק חושן משפט בשולחן ערוך העוסק במשפט עברי, וזאת באופן עצמאי בישיבת עץ חיים, ותוך שימוש חכמים של רבנים מפורסמים כדוגמת החזון איש, הרב מבריסק, הרב מלצר, הרב פרנק והרב הרצוג. החזון איש יעץ לו להתמנות לדיין כדי להתפרנס[דרוש מקור]. הוא מונה לדיין בצפת על ידי הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג בגיל 27, והיה צעיר הדיינים בישראל. כעבור חצי שנה עבר לחיפה, וכעבור שלוש שנים נוספות מונה לאב בית דין בחיפה. הוא שימש בתפקיד זה כ-25 שנה, עד לפרישתו בגיל 55.
בשנת 1966 הוזמן על ידי הרב זלמן סורוצקין לכהן כחבר בוועד הפועל של ועד הישיבות בארץ ישראל.
מדי שבוע היה מעביר שיעור לרבנים ודיינים. שימש כרב הפוסק של החברא קדישא בחיפה. בשנת 1975 התמודד לכהונת הרב הראשי של חיפה, ובעיתונות נטען שהוא נתמך על ידי הרב שלמה גורן[1], אך לא נבחר. הרב רוזנטל הקים את ישיבת הגר"א בחיפה, שלימים הפכה לכולל אברכים, והוקמו לה סניפים נוספים של כוללים גם בבני ברק, פתח תקווה, קריית ספר ורמת השרון. לרשת כוללים זו התמסר במיוחד לאחר פרישתו מבית הדין, ובראשות הסניפים עומדים בניו של הרב רוזנטל. כמו כן מסר במשך כמה שנים שיעורים בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים לתלמידי השיעורים הגבוהים, בענייני סדר זרעים וסדר קדשים. מסר מדי שנה שיעורים במסגרת מפעל ירחי כלה של ישיבת פוניבז'.
הרב רוזנטל נפטר בי"ז באייר תש"ע ונקבר לפי בקשתו בחלקת הילדים של בית הקברות הישן בחיפה.
