מכירה פומבית 11 חלק א'
★★★ מכתבי רבנים, כלי כסף, מדליות, מטבעות מנדט, שטרות, תכשיטי כסף וזהב, ציורים, שעונים, יודאיקה, מסמכים, היסטוריית ארץ ישראל ועוד פריטים רבים ★★★
12.12.18
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
הפרדס 54 תל מונד
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
עמלת המכירה הינה 18% בתוספת מע"מ על העמלה בלבד.
לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה.
משלוחים:
- משלוח בדואר רשום / חבילות ( עד 10 ק״ג ) - 30 ש״ח , זמן אספקה 7-21 ימי עסקים.
- משלוח בדואר שליחים ( עד 10 ק״ג )- 60 ש״ח , זמן אספקה עד 5 ימי עסקים
- כל המשלוחים ישלחו באופן מרוכז מספר ימים לאחר התשלום. נא התחשבותכם.
המכירה הסתיימה
|
פריט 22:
רבי יצחק אריאלי - תוספת למכתב מאת הרב ישראל הירשמן, כתובה וחתומה בכתב ידו ובחותמתו, 1968
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
30
עמלת בית המכירות:
18%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
רבי יצחק אריאלי - תוספת למכתב מאת הרב ישראל הירשמן, כתובה וחתומה בכתב ידו ובחותמתו, 1968
נולד בעיר העתיקה בירושלים ולמד בישיבות תורת חיים ועץ חיים ונסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין. בזמן מלחמת העולם הראשונה התגורר בפתח תקווה כדי להימלט מחובת הגיוס לצבא העות'מאני.
עם עליית הרב קוק לירושלים, בשנת תרע"ט, יצר עמו הרב אריאלי קשר קרוב ונעשה לאחד מגדולי תלמידיו. השניים למדו גמרא בחברותא מדי יום, במשך כחמש עשרה שנה, עד לפטירתו של הרב קוק. בשנת תרפ"ה הוציא מחדש את ספרו של הרב קוק חבש פאר, יחד עם הרב אורי סג"ל המבורגר. הוא הוסיף לספר תוספות רבות מאת הרב קוק, הערות מרבנים מקורבים לרב קוק, וכן הערות משלו.
עם הקמתה של ישיבת מרכז הרב בשנת תרפ"ג התמנה למנהל הרוחני ולמשגיח בישיבה. בנוסף, היה מעורב גם בניהול האדמיניסטרטיבי, בעיקר במישור הכלכלי. מספר שנים לאחר פטירת הרב קוק התגלעו חילוקי דעות בין הרב אריאלי לאחרים בסגל הישיבה, והחל משנת תש"ח פחתה מעורבותו במידה משמעותית, עד שפרש מסגל הישיבה, ככל הנראה בראשית שנת תשכ"א. הוא המשיך להגיע לישיבה לאירועים ביום העצמאות ויום ירושלים ומספר תלמידים היו באים לעיתים ללמוד בביתו. הוא סמך בין היתר את הרב איתן איזמן, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי והרב משה דימנטמן[1].
בשנת תש"א התמנה לרב השכונות בצלאל, כנסת ישראל ומזכרת משה. עסק בפעילות ציבורית בעיקר בירושלים, וסייע בייסוד שכונות קריית שמואל ונווה שאנן בעיר.
היה הפוסק של בית החולים ביקור חולים. בשנות השישים היה חבר בוועדה הממשלתית שעסקה בניתוחי מתים.
משנת תרצ"ו החל להוציא את סדרת הספרים עיניים למשפט על הש"ס, ובשנת תשכ"ו הוענק לו על הסדרה פרס ישראל לספרות תורנית.
על שמו קרוי רחוב בביתר עלית. רחוב נוסף, בשכונת מזכרת משה בירושלים, קרוי על שם ספרו - "עיניים למשפט".
עם עליית הרב קוק לירושלים, בשנת תרע"ט, יצר עמו הרב אריאלי קשר קרוב ונעשה לאחד מגדולי תלמידיו. השניים למדו גמרא בחברותא מדי יום, במשך כחמש עשרה שנה, עד לפטירתו של הרב קוק. בשנת תרפ"ה הוציא מחדש את ספרו של הרב קוק חבש פאר, יחד עם הרב אורי סג"ל המבורגר. הוא הוסיף לספר תוספות רבות מאת הרב קוק, הערות מרבנים מקורבים לרב קוק, וכן הערות משלו.
עם הקמתה של ישיבת מרכז הרב בשנת תרפ"ג התמנה למנהל הרוחני ולמשגיח בישיבה. בנוסף, היה מעורב גם בניהול האדמיניסטרטיבי, בעיקר במישור הכלכלי. מספר שנים לאחר פטירת הרב קוק התגלעו חילוקי דעות בין הרב אריאלי לאחרים בסגל הישיבה, והחל משנת תש"ח פחתה מעורבותו במידה משמעותית, עד שפרש מסגל הישיבה, ככל הנראה בראשית שנת תשכ"א. הוא המשיך להגיע לישיבה לאירועים ביום העצמאות ויום ירושלים ומספר תלמידים היו באים לעיתים ללמוד בביתו. הוא סמך בין היתר את הרב איתן איזמן, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי והרב משה דימנטמן[1].
בשנת תש"א התמנה לרב השכונות בצלאל, כנסת ישראל ומזכרת משה. עסק בפעילות ציבורית בעיקר בירושלים, וסייע בייסוד שכונות קריית שמואל ונווה שאנן בעיר.
היה הפוסק של בית החולים ביקור חולים. בשנות השישים היה חבר בוועדה הממשלתית שעסקה בניתוחי מתים.
משנת תרצ"ו החל להוציא את סדרת הספרים עיניים למשפט על הש"ס, ובשנת תשכ"ו הוענק לו על הסדרה פרס ישראל לספרות תורנית.
על שמו קרוי רחוב בביתר עלית. רחוב נוסף, בשכונת מזכרת משה בירושלים, קרוי על שם ספרו - "עיניים למשפט".
