RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Израиль
Условия участия
Демо
ספרי סלאוויטא וזיטאמיר, ספרי חסידות מהדורות ראשונות, פריטי חב"ד, ספרי אנגליה, הגדות של פסח, ספרי הגאון מווילנא וגדולי ליטא, ספרי קודש עתיקים, נדירים מאוד, חלקם לא הופיעו במכירות, ספרי ביבליוגראפיה, חתימות חשובות, חותמות, הקדשות והגהות, מכתבי רבנים ואדמורי"ם. עיתונים, מעט צילומים ופריטי אגודת ישראל ובית יעקב ועוד...
Аукцион закончен
|
ЛОТ 119:
"יוסף לקח". על מגילת אסתר. לרבי אליעזר אשכנזי. אופיבאך תקל"ט – "נדיר" . כרוך יחד עם ספר "ירים משה" על מס' אבות ...
далее...
|
|
|
Продан за: $100 (₪377)
₪377
Стартовая цена:
$
100
Комиссия аукционного дома: 20%
Далее
НДС: 17%
Только на комиссию
|
"יוסף לקח". על מגילת אסתר. לרבי אליעזר אשכנזי. אופיבאך תקל"ט – "נדיר" . כרוך יחד עם ספר "ירים משה" על מס' אבות מהאלשיך הק'. פיורדא תקכ"ד. – "ספר סגולה". "מהדורה ראשונה".
1. ספר "יוסף לקח". על מגילת אסתר.
לרבי אליעזר אשכנזי ב"ר אליה הרופא. אופיבאך, תקל"ט(1779). בדפוס הירש סג"ל שפיץ, 38 ד';
בשער הספר מופיע ציטוט מבעל הפני יהושע בגודל מעלת הרב המחבר וז"ל "שכמעט היה יחיד בדורו שכל גאוני חכמי דורו היו מריצים אגרותיהם בשו"ת אליו.. והיה בזמן הסמוך למיתתו של אותו צדיק הגאון מהרמ"א זצ"ל.. וקודם לזמן הגאון.. הב"ח זצ"ל.. חכם גדול מאד בכל החכמות..".
כריכה מקורית?. נייר עבה. שער הספר מעט חתוך על המסגרת. כמו"כ דף אחד חתוך וחסר שורה אחת מהטקסט. מצב מצוין.
רבי אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו) היה רב, פרשן המקרא, חוקר ומחבר ספרים תורניים. מגדולי החכמים בתקופתו. רבי אליעזר אשכנזי נולד במקום בלתי ידוע בשנת רע"ג לערך, לאביו רבי אליה הרופא, חתנו של רבי יוסף קולון (המהרי"ק). בצעירותו עבר לסלוניקי, שם למד תורה בישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק ונמנה עם בחירי תלמידיו. בהיותו כבן 26, בשנת ה'רצ"ט, נתמנה לרב ולדיין במצרים, שם כיהנו גם הרדב"ז ורבי בצלאל אשכנזי. בחלוף כ-22 שנה (ה'שכ"א) בשל עלילות דברים שפרטיהם אינם ידועים, נאלץ לעזוב את מצרים ועבר להתגורר בעיר פמגושטה שבקפריסין, שם שהה כעשר שנים. בשנת ה'של"א עזב רבי אליעזר את פמגושטה ועבר לונציה, אך בשל מחלוקת חריפה עם רבי שמואל יהודה קצנלבוגן וחבריו נסע לפראג, שם ייסד לראשונה חברה קדישא, וחתם על תקנות החברה יחד עם רבנים נוספים. לימים אישר המהר"ל מפראג את תקנותיו והרחיבם, עת עלה על כס הרבנות בעיר בשנת של"ג. עם זאת, ידועים דברים חריפים שכתב המהר"ל על רבי אליעזר אשכנזי, ללא הזכרת שמו, בספרו "דרך חיים", בנוגע לאמונת היחוד. משם המשיך רבי אליעזר אשכנזי לנדוד ועבר לקרימונה שבאיטליה שם כיהן כרב עד לשנת ה'של"ח. אז העתיק מגוריו לפוזנא ושימש כאב בית דין. לפני מותו התגורר בקרקוב, ושם הלך לעולמו. ספריו: מעשי השם - על התורה. מחולק לארבעה חלקים: א. מעשה בראשית - על התקופה שמבריאת העולם ועד אברהם אבינו. ב. מעשי אבות - מאברהם אבינו ועד יעקב אבינו. ג. מעשי מצרים - בעניין ניסי יציאת מצרים ובתוכו כלול פירוש רחב על ההגדה של פסח. ד. מעשי תורה - על התקופה שבין קבלת התורה ועד פטירת משה. נדפס באחת מההוצאות עם הסכמת רבי יעקב יהושע פאלק מחבר פני יהושע. יוסף לקח - על מגילת אסתר.
2. ספר "ירים משה". על מסכת אבות. להגאון המקובל רבי משה אלשיך זצ"ל. פיורדא תקכ"ד. "מהדורה ראשונה". "ספר סגולה".
ספר "ירים משה". ליקוט מכל ספרי האלשיך הק' על מסכת אבות. פיורדא, תקכ"ד(1764). נדפס ע"י ר' איציק ב"ר לייב בוכבינדר. נב [צ"ל: נ] דף. [בסוף הספר נאמר, שההדפסה נגמרה בשנת תקכ"ח. זו כנראה טעות-דפוס]. הליקוט נערך ע"י ר' ירמיה בר"מ שלענקער. ובשער הספר מאריך בגדולת האלשיך הק' מפי האריז"ל ועל עבודתו בליקוט המאמרים. הסכמת רבי יוסף שטיינהארט רב דפיורדא. בתחילת הספר מעתיק המו"ל המעשה המפורסם אודות רבינו מהספר 'שושנת העמקים' בגודל מעלת הרב האלשיך זצ"ל שהרב רבי אברהם אב"ד דק"ק באר בפולין היה מנהגו ללמוד ספר האלשיך הק' בכל שבוע ובפרעות ת"ח ת"ט הופיע רבינו האלשיך אליו היות ואתה מחבב ספרי והוגה בו כסדר אז המלט על נפשך במהרה ואני אהיה אתך ואצילך וצא מהעיר כי נגזרה הגזירה על כל תושבי העיר, וכן היה!! ומוסיף המלקט שהספר הזה הוא סגולה וסם חיים להנצל מגזירות רעות כל ההוגה בהם!
דפים עבים. כתמים. דפים חתוכים בראשי הדפים על כותרת הספר, אך ללא חסר בטקסט. מצב מצוין.
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש). (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה. נולד לר' חיים באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו. מאוחר יותר עבר לישיבתו של יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה (1535) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו (1536), כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שו"ת בשם 'הרב משה'. ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון. בהקדמה לספרו תורת משה המכיל דרשות על התורה, כותב המהר"מ אלשיך שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא. לאחר חידוש הסמיכה על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון. ישנה מסורת לפיה סירב האר"י ללמד את ר' משה אלשייך קבלה. בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן (1590) בקירוב יצא כשד"ר בשליחות אל סוריה, טורקיה ופרס. רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ומוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת. בין תלמידיו היה רבי יצחק בן רבי מרדכי גרשון טריויס. חיבוריו הרב אלשיך חיבר פירוש על התורה בשם 'תורת משה', ספרי הנביאים וחמש מגילות. בהקדמתו לפירושו על ספר דניאל הוא מסביר את דרך כתיבת פירושיו ומציין שפירושיו הם עיבוד של דרשות שנשא. כמו כן ליקטו מכל חיבוריו פירוש למסכת אבות בשם 'ירים משה', פירוש להגדה של פסח וכן קינות על חורבן בית המקדש ועל 'גלות השכינה'. בסוף ימיו כתב הרב אלשיך מאמר בשם 'חזות קשה' ובה תיאר את ראשית ירידתה של העיר צפת מגדולתה.
בשער הספר מופיע ציטוט מבעל הפני יהושע בגודל מעלת הרב המחבר וז"ל "שכמעט היה יחיד בדורו שכל גאוני חכמי דורו היו מריצים אגרותיהם בשו"ת אליו.. והיה בזמן הסמוך למיתתו של אותו צדיק הגאון מהרמ"א זצ"ל.. וקודם לזמן הגאון.. הב"ח זצ"ל.. חכם גדול מאד בכל החכמות..".
כריכה מקורית?. נייר עבה. שער הספר מעט חתוך על המסגרת. כמו"כ דף אחד חתוך וחסר שורה אחת מהטקסט. מצב מצוין.
רבי אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו) היה רב, פרשן המקרא, חוקר ומחבר ספרים תורניים. מגדולי החכמים בתקופתו. רבי אליעזר אשכנזי נולד במקום בלתי ידוע בשנת רע"ג לערך, לאביו רבי אליה הרופא, חתנו של רבי יוסף קולון (המהרי"ק). בצעירותו עבר לסלוניקי, שם למד תורה בישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק ונמנה עם בחירי תלמידיו. בהיותו כבן 26, בשנת ה'רצ"ט, נתמנה לרב ולדיין במצרים, שם כיהנו גם הרדב"ז ורבי בצלאל אשכנזי. בחלוף כ-22 שנה (ה'שכ"א) בשל עלילות דברים שפרטיהם אינם ידועים, נאלץ לעזוב את מצרים ועבר להתגורר בעיר פמגושטה שבקפריסין, שם שהה כעשר שנים. בשנת ה'של"א עזב רבי אליעזר את פמגושטה ועבר לונציה, אך בשל מחלוקת חריפה עם רבי שמואל יהודה קצנלבוגן וחבריו נסע לפראג, שם ייסד לראשונה חברה קדישא, וחתם על תקנות החברה יחד עם רבנים נוספים. לימים אישר המהר"ל מפראג את תקנותיו והרחיבם, עת עלה על כס הרבנות בעיר בשנת של"ג. עם זאת, ידועים דברים חריפים שכתב המהר"ל על רבי אליעזר אשכנזי, ללא הזכרת שמו, בספרו "דרך חיים", בנוגע לאמונת היחוד. משם המשיך רבי אליעזר אשכנזי לנדוד ועבר לקרימונה שבאיטליה שם כיהן כרב עד לשנת ה'של"ח. אז העתיק מגוריו לפוזנא ושימש כאב בית דין. לפני מותו התגורר בקרקוב, ושם הלך לעולמו. ספריו: מעשי השם - על התורה. מחולק לארבעה חלקים: א. מעשה בראשית - על התקופה שמבריאת העולם ועד אברהם אבינו. ב. מעשי אבות - מאברהם אבינו ועד יעקב אבינו. ג. מעשי מצרים - בעניין ניסי יציאת מצרים ובתוכו כלול פירוש רחב על ההגדה של פסח. ד. מעשי תורה - על התקופה שבין קבלת התורה ועד פטירת משה. נדפס באחת מההוצאות עם הסכמת רבי יעקב יהושע פאלק מחבר פני יהושע. יוסף לקח - על מגילת אסתר.
2. ספר "ירים משה". על מסכת אבות. להגאון המקובל רבי משה אלשיך זצ"ל. פיורדא תקכ"ד. "מהדורה ראשונה". "ספר סגולה".
ספר "ירים משה". ליקוט מכל ספרי האלשיך הק' על מסכת אבות. פיורדא, תקכ"ד(1764). נדפס ע"י ר' איציק ב"ר לייב בוכבינדר. נב [צ"ל: נ] דף. [בסוף הספר נאמר, שההדפסה נגמרה בשנת תקכ"ח. זו כנראה טעות-דפוס]. הליקוט נערך ע"י ר' ירמיה בר"מ שלענקער. ובשער הספר מאריך בגדולת האלשיך הק' מפי האריז"ל ועל עבודתו בליקוט המאמרים. הסכמת רבי יוסף שטיינהארט רב דפיורדא. בתחילת הספר מעתיק המו"ל המעשה המפורסם אודות רבינו מהספר 'שושנת העמקים' בגודל מעלת הרב האלשיך זצ"ל שהרב רבי אברהם אב"ד דק"ק באר בפולין היה מנהגו ללמוד ספר האלשיך הק' בכל שבוע ובפרעות ת"ח ת"ט הופיע רבינו האלשיך אליו היות ואתה מחבב ספרי והוגה בו כסדר אז המלט על נפשך במהרה ואני אהיה אתך ואצילך וצא מהעיר כי נגזרה הגזירה על כל תושבי העיר, וכן היה!! ומוסיף המלקט שהספר הזה הוא סגולה וסם חיים להנצל מגזירות רעות כל ההוגה בהם!
דפים עבים. כתמים. דפים חתוכים בראשי הדפים על כותרת הספר, אך ללא חסר בטקסט. מצב מצוין.
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש). (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה. נולד לר' חיים באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו. מאוחר יותר עבר לישיבתו של יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה (1535) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו (1536), כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שו"ת בשם 'הרב משה'. ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון. בהקדמה לספרו תורת משה המכיל דרשות על התורה, כותב המהר"מ אלשיך שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא. לאחר חידוש הסמיכה על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון. ישנה מסורת לפיה סירב האר"י ללמד את ר' משה אלשייך קבלה. בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן (1590) בקירוב יצא כשד"ר בשליחות אל סוריה, טורקיה ופרס. רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ומוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת. בין תלמידיו היה רבי יצחק בן רבי מרדכי גרשון טריויס. חיבוריו הרב אלשיך חיבר פירוש על התורה בשם 'תורת משה', ספרי הנביאים וחמש מגילות. בהקדמתו לפירושו על ספר דניאל הוא מסביר את דרך כתיבת פירושיו ומציין שפירושיו הם עיבוד של דרשות שנשא. כמו כן ליקטו מכל חיבוריו פירוש למסכת אבות בשם 'ירים משה', פירוש להגדה של פסח וכן קינות על חורבן בית המקדש ועל 'גלות השכינה'. בסוף ימיו כתב הרב אלשיך מאמר בשם 'חזות קשה' ובה תיאר את ראשית ירידתה של העיר צפת מגדולתה.
