רווח המכירה לטובת ישיבת בית יוסף של "החזון איש" בת"א ספר "ארץ החיים" אגרות מבעל ה'אור החיים הק'". וינא תרצ"ג. ...

רווח המכירה לטובת ישיבת בית יוסף של "החזון איש" בת"א ספר "ארץ החיים" אגרות מבעל ה'אור החיים הק'". וינא תרצ"ג. "מהדורה יחידה". כרוך עם ספר "אוצרות יוסף". דרשות. לרבי יוסף ענגיל זצ"ל. וינה תרפ"ב. "מהדורה ראשונה".

1. ספר "ארץ החיים". 3 אגרות ותשובות מה'אור החיים' הק'. 1. תשובה בענין מקח וממכר בחתימת עצם יד קדשו. 2. אגרת מביד"צ דק"ק סאלי במרוקו ונלווה מכתב מרבינו עם תמונה פוטוגראפית. 3. אגרת מסע רבינו עם תלמידיו לארץ ישראל.

יצא לאור ע"י הנגיד ר' יעקב הלפרין ז"ל מוינא לקראת נסיעתו והשתקעותו בא"י "העומד לקבוע דירתו בתל אביב". בעריכת ד"ר בנימין קלאר הי"ד. "וההכנסה ממכירת המחברת הזאת, הן הקרן והן הריוח, מוקדשת לטובת הישיבה "בית יוסף" בתל אביב". ווינה, תרצ"ג(1933). 68 עמ'. מענין הקשר בין החסיד הגאליציאני לבין הישיבה הנוברדוקאית, עוד לפני ביאתו לארץ ישראל ופגישתו של החזו"א עמו!.

כריכה מקורית. נייר לבן טוב. מצב מצוין.

המו"ל ובעל הכת"י - הרה"ח ר' חיים יעקב הלפרין. היה איש עסקים ונדבן חרדי, מייסד שכונת זכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך. נולד בגליציה למשפחה חסידית מחסידות צ'ורטקוב, מצאצאי המהרש"ל והרב יחיאל היילפרין, בעל סדר הדורות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט מגליציה לווינה, בה שהו מספר חודשים ומשם עברו לאמסטרדם והתגוררו בה שבע שנים. בתקופה זו צבר הון רב. בשנת תרפ"א עקר עם משפחתו לווינה והמשיך בעסקיו. היה מקורב לאדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב שהתגורר בווינה. את הונו עשה בתחום הבנקאות ומסחר בכתבי יד עתיקים. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל. עם בואו רכש עשרות דונמים בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה והקים את שכונת זיכרון מאיר. היה מקורב מאוד לחזון איש והתייעץ עמו בעסקיו. בעצתו של החזון איש תרם לרב יוסף שלמה כהנמן שטח גדול שהיה בבעלותו על אחת מגבעות העיר, ועליו נבנתה ישיבת פוניבז'. בשנת תש"ז הזמין את הרב שמואל הלוי וואזנר, מתלמידי הרב מאיר שפירא מלובלין, להקים ישיבה לזכר הרב שפירא בתחומי שכונת זכרון מאיר בשם ישיבת חכמי לובלין. הרב וואזנר, שכיהן עד אז כרב בירושלים. בעצת החזון איש, מונה אף לרב השכונה. היה פילנטרופ של מוסדות תורה, חינוך וחסד.

עורך הספר - ד"ר בנימין מנחם קלאר. (תרס"א - תש"ח) היה חוקר הלשון והספרות העברית, מהדיר ומתרגם. מחללי שיירת הדסה. נולד בעיירה בחבל בוקובינה שברומניה וקיבל חינוך מסורתי. ב-1916 עבר לווינה ולמד באוניברסיטת וינה ובבית המדרש לרבנים שם. ב-1936 עלה לארץ ישראל והחל ללמד בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. בהמשך החל ללמד באוניברסיטה העברית והחליף את פרופ' דוד ילין. ב-1948 היה בין העולים להר הצופים בשיירת הדסה ונהרג בהתקפה על השיירה. תחומי מחקרו של קלאר היו השפה העברית ודקדוקה, בפרט בתקופת הביניים, וכן הספרות והשירה העברית. הוא ערך והוציא לאור מכתביהם של ר' חיים בן עטר, של רמח"ל ושל שד"ל. מחקריו בלשון ובספרות נאספו לאחר מותו ופורסמו בידי אברהם מאיר הברמן.

ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק. נוסדה בישוב החדש – תל אביב ע"י הרב הלל ויטקינד (תרנ"ט - תשל"ד) היה ממייסדי סניפי ישיבת בית יוסף-נובהרדוק במספר ערים בפולין ובמיוחד בוורשא שהוא הקים בה הישיבה, והיה מקורב מאד לרבו הסבא מונובהרדוק, כפי שהעיד על עצמו שיצקתי על ידו שש שנים, ולאחר עלותו ארצה מייסד וראש ישיבת ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בתל אביב. נולד בשנת ה'תרנ"ט לרב חיים אהרן ויטקינד. בעיר אמדור שבפלך גרודנה, למד בסטוצ'ין אצל הרב רפאל אלתר שמואלביץ, חתנו של "הסבא מנובהרדוק", ומשם עבר לסלובודקה. בשנת תרע"ד, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסע להומל, שם למד מפי הסבא מנובהרדוק. עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית נמנה עם תלמידי ישיבת נובהרדוק שנדדו בערי מזרח אירופה להפיץ תורה. בבחרותו גויס לצבא הרוסי, והשתחרר מיד לאחר פטירת אביו. בין השנים תרע"ח - תר"פ סייע בהקמה ובניהול סניפי הישיבה במוהלוב, ז׳יטומיר, קוריסטשוב וקורסטן, ובשנת תרפ"א ייסד וניהל את הסניפים בוורשה, מלבה, וולוצלבק, פלוצק, פולטוסק, אוסטרובצה, וולודבה וקילצה. בשנת תרפ"ט עלה לארץ ישראל עם גיסו הרב אהרן ווינשטיין (חמיו של הרב משה שמואל שפירא). זמן קצר לאחר עלותו ארצה הקים יחד עם גיסו הרב וינשטיין את ישיבת בית יוסף בתל אביב, והם עמדו בראשות הישיבה עד לפטירתם. ספרו מוסר התורה נדפס בירושלים בשנת תש"ד, ובו שיעוריו ודברי מוסר. כמו כן ערך את החוברות "אור המוסר". כתביו נערכו ויצאו לאור על ידי נינו הרב הלל מן מירושלים.

2. ספר "אוצרות יוסף". ח' דרשות מהגאון המופלא רבי יוסף ענגיל זצ"ל. וינה, תרפ"ב(1922). 118 עמ'. הקדמת המו"ל חתנו יצחק מנחם מורגנשטרן מקאצק.

נייר חום ודק. קרע קטן בתחתית השער ללא חסר בטקסט. נייר יבש, מעט קרעים בפינות הדפים. באופן כללי מצב מצוין.

הגאון רבי יוסף ענגיל (מהר"י ענגיל) היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין ובגליציה בתקופת האחרונים. חיבר למעלה ממאה ספרים. בעל שיטה ייחודית ללימוד הגמרא. נולד בטארנא שבגליציה בשנת תרי"ט לר' יהודה ענגיל. משפחתו היתה מקורבת לחסידות צאנז, והוא ביקר כילד אצל רבי חיים מצאנז. למד אצל ר' דב בער שיינקל, "המגיד מטראנא", ובגיל צעיר החל ללמוד בכוחות עצמו, והגיע לגאונות, עד שנקרא "העילוי מטארנא". מסופר עליו כי בגיל צעיר פגש אותו רבי יוסף שאול נתנזון (בעל שו"ת "שואל ומשיב") ואמר: "ראיתי כבר הרבה גאונים וגדולים, אך הוא יגדל מהם". בהיותו בבנדין נפגש עם גדולי תורה רבים, ביניהם האדמו"ר מסוכטשוב (בעל "אבני נזר"). הוא לא רצה להתפרנס מהרבנות, ולכן השקיע את כספו בבנין דירות. אולם, בשנת תרס"ה, בזמן מלחמת רוסיה-פולין, הוחרם הבנין, והוא נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות כראב"ד בקראקא. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, שם פגש גדולי תורה רבים בהם רבי מאיר אריק ועוד. בסוכות תר"פ חלה בדלקת ריאות, ממנה נפטר בא' בחשוון, עם כניסת שבת פרשת נח, בהיותו בוינה, ושם נקבר. הותיר אחריו בת אחת, אשת ר' יצחק מנחם מורגנשטרן (נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק).