"חידושי הרי"ם". על חושן משפט ב"ח. ווארשא תרמ"ו. חותמות נכדו המו"ל הרה"ק ה'שפתי צדיק' זצ"ל.

ספר חידושי הרי"ם על חושן משפט ח"א וח"ב בכרך אחד. מאת האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק מאיר אלטר מגור זצ"ל. ווארשא, תרמ"ו(1886), בדפוס ר' נתן שריפטגיסער. מהדורה שניה. חלק א': קמ"ה ד'. חלק ב': 1, קל דף. שער נפרד לחלק ב'.

"בשער הספר ובמקומות נוספים חותמות המו"ל " האדמו"ר הקדוש רבי פנחס מנחם יוסטמאן מפילץ השפתי צדיק נכד האדמו"ר המחבר".

בדף הפרוזץ הקדשה תלמידי ישיבת 'תורת חיים' להחתן הרה"ג רבי שמחה בונים ליבערמן זצ"ל מלונדון – צפת. וחתימות נוספות לא מזוהות.

כריכה מקורית בלויה ומנותקת. נייר יבש אבל טוב. בחלק ב' שוליים נאים. באופן כללי מצב מצוין.

האדמו"ר בעל השפתי צדיק תר"ח-תרפ"א[1848-1921]. נולד לרבי בנימין אליעזר יוסטמן, ולאמו הצדקת מרת צינא פעסא - בתו של החידושי הרי"ם מגור. הוא נסע עם סבו לאדמו"ר רבי מנחם מנדל מקאצק. החידושי הרי"ם השיא את נכדו רבי פנחס מנחם עם נכדתו מרת הענדיל לאה אלתר בת ר' אברהם מרדכי אלתר בנו של החידושי – הרי"ם, ואחותו של "השפת אמת". לאחר פטירת סבו בשנת תרכ"ו, היה לחסיד של רבי העניך מאלכסנדר. ולאחר שנפטר הרבי ר' העניך, היה לחסידו של גיסו "השפת אמת", אצלו היה יושב ראשונה במלכות, והיה מוציא ומכניס שאלות החסידים, וענייני עסקנות שונים, היה מתמיד גדול בלימודו, כולל בהליכתו ברחוב ובכל הזדמנות. לפרנסתו עסק במסחר ספרים והיה גם מו"ל. כמו את ספרי סבו החידושי הרי"ם. בלילות שבת ומועדים לאחר "הטיש" של ה"שפת אמת" היו החסידים נכנסים אליו, והוא היה חוזר על דברי בן-דודו וגיסו עם תוספות משלו, כסבו הוא ניהל ישיבה בפילץ ובווירשוב בה למדו בחורים צעירים. לאחר פטירת ה"שפת אמת" בה' בשבט תרס"ה סירב למלאות את מקומו ולקבל את הנהגת חסידי גור, בצוואתו כתב שלא היה לו סימן משמים שיקבל עליו תפקיד זה. ולכן עזב את העיירה גור כדי שלא יבואו אליו החסידים. הוא העביר את דירתו לפילץ שם התמנה לרב העיר. חלק מחסידי וממקורבי השפת אמת בכל אופן נמשכו אחריו ולא הסכימו להרפות ממנו, החסידים נסעו אליו לפילץ, ובדיעבד הוא קיבל אותם. יש לציין שהאדמו"ר ה"אמרי אמת" בנו של ה"שפת אמת" לא הסכים לקבל על עצמו את ההנהגה, כל זמן שהשפתי צדיק גר בעיירה גור, אחרי שהשפתי צדיק עבר לפילץ - כמה ימים לפני פורים - חל אצל האמרי אמת שינוי, ובפורים ערך "שולחן" בביתו למקורביו. היה הרב הישיש בכל פולין, בתקופתו. עסק בענייני קופת רבי מאיר בעל הנס, ובעניין אתרוגי ארץ ישראל, חברת מחזיקי הדת בפולין, עסק ב"תקנת בנות ישראל" תר"ע, היה מראשי המנהיגים ב"ועידת פטרבורג בתרע"ג" ומינה את הרב ירושלמסקי לטפל בה, ותמך בכל כוחו באגודת ישראל. בשנת תרע"ב חלה מאד, והוסיף לעצמו את השם "אלעזר" כסגולה, ומאז נקרא "פנחס מנחם אלעזר. לאחר עשר שנים שגר בפילץ עבר עם משפחתו לווירשוב, שם גר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה עבר לצ'נסטוחובה ובה נפטר.