חתימת האדמו"ר רבי זאב וואלף ציטרון מדארג על "רמב"ן על התורה". חלק בראשית/שמות. מהדורת זאלקווא תקס"ה.

רמב"ן על התורה. זאלקווא, תקס"ה(1885). דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער. 1, ק', ד'; בשער הספר נכתב שזה הוצאה שניה, ולראשונה הודפס בשנת ש"ה בוינציאה. אך למעשה הודפס כבר לפני זה בפיזרו, שנת רע"ד/נפולי, שנת ר"ן/בליסבון, שנת רמ"ט.

בדף אחר השער, חתימת האדמו"ר רבי זאב וואלף ציטרון זצ"ל חתן ה'אמרי שפר' מדארג.

האדמו"ר רבי זאב וואלף ציטרון זצ"ל. חתן ה'אמרי שפר' מדארג וממלא מקומו.נולד בשנת תרי"ז. תלמיד ר"מ מנדל מדעעש. ממלא מקום חותנו בדארג והקים שם ישיבה גדולה. מחבר 'זבד טוב' ו'אגדות מהרז"ץ'. נפטר תרפ"ז.

כריכה ישנה פשוטה, לא מקורית, כריכה קדמית מנותקת, שער מנותק ברובו. כתמים, כתמי רטיבות ועובש יבשים ב 2/3 דפים הראשונים. באופן כללי מצב בינוני/טוב.

פירוש הרמב"ן עה"ת: בהיותו בספרד, חיבר את פירושו המפורסם לחמשה חומשי תורה. עם עלותו לארץ ישראל ערך הרמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו. זאת בעקבות חשיפתו לחיבורים נוספים או בעקבות ממצאים שנתגלו לעיניו. רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).

פירושו המונומנטלי לתורה התפרסם מאוד. הפירוש מתאפיין באריכות ביחס לחכמי תקופתו. לשם השוואה, במקום בו רשב"ם, נכדו של רש"י, כותב חצי שורה של פירוש על פסוק, רמב"ן מסוגל להאריך עד כדי שניים ושלושה עמודים. הפירוש עוסק בביאור המילים, המצוות היוצאות מן הכתוב, היחס בין מדרש חז"ל לכתוב והיחס בין הסיפור המקראי לתוכנו הפנימי. בפירושו למקרא, דן הרמב"ן עם פירושיהם של שני הפרשנים החשובים של ימי הביניים - רש"י וראב"ע – אותם הוא מצטט. בדומה לרש"י הוא מביא את מדרשי חז"ל, אך הוא דן במדרשים וקובע האם הם תואמים את פשט הכתוב. מלבד רש"י וראב"ע, מצטט רמב"ן אף את הרמב"ם. את דבריו הוא מביא בעיקר בנושאים פילוסופיים. יחסו של הרמב"ן לרש"י הוא יחס של כבוד. לחריפותו של אבן עזרא מתייחס רמב"ן בביקורתיות: "תוכחת מגולה ואהבה מסותרה" (לשון רמב"ן בהקדמתו לפירושו לתורה). את פרשנותו הפילוסופית של הרמב"ם מבקר רמב"ן תוך שימוש ביסודות הקבלה. הרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שהביא בביאורו לתורה את ארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך הפרד"ס, ארבעת רבדים אלה, מקורם בחז"ל במדרש האגדה וההלכה.