"בית אהרן". לרבי אהרן מקארלין זצ"ל. "מהדורה ראשונה". בראדי תרל"ה[1875].

ספר "בית אהרן" להרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע. על התורה ועל העבודה, עם קובץ דברי תורה, סדר היום, צוואה, אגרות והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קארלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" (ב"ר יעקב) מקארלין, בנו - רבי אשר (הראשון), בנו - רבי אהרן (השני, "הזקן"), ובנו - רבי אשר (השני, "הצעיר"). עיקר הספר מאת רבי אהרן "הזקן". "מהדורה ראשונה". בראדי תרל"ה[1875]. בדפוס המשובח של ר' משה ליב הארמעלין.

לאחר הדפסת הספר, ראו החסידים שנפלו 5 טעויות משמעותיות, אי לזאת השמיטו את הדפים הנ"ל והדפיסו מחדש והדביקו 5 דפים מתוקנים. [ראה ע"כ במאמרו של הר' א"א שור בקובץ בית אהרן וישראל גליון ל"ב].

עותק שלפנינו הוא העותק "המתוקן". ולא "המהדורה הקמאית". אולם ללא שער שני. דבר נוסף: הפיסקא הידועה ע"ד הסכמות מצדיקים על הדפסת הספר נדפסה בדף האחרון ולא בתחילת הספר מעבר לשער הספר! וזה סדר הדפים: דף 1: שער, ומאחריו אישור הצנזור. דף 2: הקדמת החסידים, ולאחריו "נאם המגיה". קנח דף, 2 דף: השמטות. 1 דף: לוח תיקון הטעות. 1 דף: פיסקא ע"ד הסכמות מצדיקים על הדפסת הספר.

סטפנסקי לחסידות מס' 82

כריכה פשוטה בצבע אדום, כאמור שער אחד בלבד, נקבי עש זעירים רבים גם בתוך הטקסט, כתמי רטיבות ועובש, כתמי דיו בדפים ספורים, ללא השוליים הרחבים המאפיינים את הספר, באופן כללי מצב בינוני-טוב.

רבי אהרון מקארלין בעל ה"בית אהרן" זצ"ל

רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קארלין ידוע על שם ספרו "בית אהרן" נולד לפייגא ולרבי אשר מסטולין, בנו של רבי אהרון הגדול מקארלין מייסד החסידות. נישא לחוה בתו של רבי מרדכי קרמניץ שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מלזוטשוב , בהיותו בן 25 שנה, התמנה לאדמו"ר בקרלין במקום אביו. בשנת תרכ"ד עבר להתגורר בעיירה סטולין הסמוכה. בנוסף לגדלותו בתורה היה רבי אהרן גם בעל כושר ארגוני וב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קרלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קרלין עוד מימי עליית דודו, רבי יעקב, בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין. בין היתר פעל לחידושו של בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מויטפסק. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים ביניהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב רבי אהרן מקרלין נפטר בי"ז בסיוון ה'תרל"ב (1872) בדרכו לחתונת נכדתו ונקבר בעיירה מאלינוב שבוואהלין. את מקומו מילא בנו רבי אשר מסטולין (השני) שלא האריך ימים ונפטר כשנה לאחר אביו. בנותיו היו ציפורה אשת רבי דוד טברסקי מזלטיפולי, בנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא ומרים, אשת רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין.

ספרו 'בית אהרן': ספרו של רבי אהרן השני מקארלין, "בית אהרן", מאסף את חידושי תורתם של אדמו"רי קרלין, ונחשב לספר היסוד של חסידות קרלין בפרט ושל החסידות בכלל. הודפס לראשונה לאחר מותו, בברודי בשנת ה'תרל"ה (1875) ומאז הודפס בעוד ארבע מהדורות, ובעשרות אלפי עותקים. שם הספר נבחר על ידי רבי אהרן מקרלין על סמך תשובה שהשיב סבו, רבי אהרן הגדול מקרלין, למקורו של פיוטו "יה אכסוף" בתשובה "הוא כתוב בספר בית אהרן", תשובה שהיוותה כרמז לשם ספרו. בספר מופיעים חידושי תורתו של רבי אהרון הגדול ושל בנו רבי אשר מסטולין, אך רוב הספר הוא חידושי תורה של רבי אהרון השני מקרלין. בראש הספר ובסופו מופיעים הנהגות שונות שכתבו אדמור"י קרלין לתלמידיהם. מלבד זאת, כולל הספר חידושי תורה של רבי אהרן מקרלין לפרשת השבוע, אמרות חסידיות מלוקטות בשמו ואגרות ששלח לחסידיו ולבנו.

מאמר ביליוגרפי מקיף על ספר בית אהרן, ובמיוחד על "מהדורת בראדי תרל"ה והמסתעף" כתב הרב אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל בהוצאת מוסדות קרלין סטולין.