"אור המאיר" מרבי זאב וואלף מזיטאמיר. לעמבערג. תרי"א[1851].

ספר "אור המאיר" על התורה, מהרה"ק רבי זאב וואלף מזיטאמיר. לעמבערג, תרי"א[1851], בדפוס פייגה גרוישמאן, מ"ב, פ"ג-קכ"ו, קכ"א-קנ"ח מ"ב ד'; הסכמות ממהדורת פאריצק תקע"ה.

חתימה בשער למעלה: יחיאל קליגער לאדז', חותמות: מיכאל זלמן ב"ר צבי באנדע.

 שער שונה מהעותקים שבאוצר הספר וינוגרד

כריכה ישנה לא מקורית, נייר עבה ומשובח, שוליים נאים, חלקו על נייר לבן, באופן כללי מצב מצוין.

הרה"ק רבי זאב וואלף מז'יטומיר זי"ע. (מכונה על שם ספרו: ה"אור המאיר", נפטר י"ד באדר תקנ"ח, 1798) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי, ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. עסק בתחילה במסחר ביין ואחר כך שימש כמגיד מישרים והפיץ את תורת החסידות בז'יטומיר. מעט ידוע על תולדותיו. שם אמו היה יהודית. היה מצאצאי רבי שאול וואהל. היה תלמידו של המגיד ממזריטש, ובספרו הוא מתאר את אופן אמירת התורה על ידי רבו. כמו כן היה מקורב לרבי פנחס מקוריץ ועוד מצדיקי החסידות. מלבד תפקידו כמגיד מישרים בז'יטומיר, הוא פתח בעיר בית מדרש חסידי. התאלמן ונישא בשנית לטויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של מזריץ', אלמנת רבי יצחק אייזיק כץ ה"ברית כהונת עולם". להם נולדו שלושה בנים. בסוף ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה לז'יטומיר ובה נפטר ונקבר. דבריו נדפסו בספרו "אור המאיר" (נדפס לראשונה בקוריץ, תקנ"ח, 1798) הנחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. הספר נכתב על ידי תלמידו – רבי אליעזר מז'יטומיר. ספרו זה קיבל את הסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ואחרים.