RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Израиль
Условия участия
Демо
ספרי סלאוויטא וזיטאמיר, ספרי חסידות מהדורות ראשונות, פריטי חב"ד, ספרי אנגליה, הגדות של פסח, ספרי הגאון מווילנא וגדולי ליטא, ספרי קודש עתיקים, נדירים מאוד, חלקם לא הופיעו במכירות, ספרי ביבליוגראפיה, חתימות חשובות, חותמות, הקדשות והגהות, מכתבי רבנים ואדמורי"ם. עיתונים, מעט צילומים ופריטי אגודת ישראל ובית יעקב ועוד...
Аукцион закончен
|
ЛОТ 98:
שו"ת מאיר עיני חכמים. "מהדורה יחידה" בשם זה. שו"ת מהר"מ אלשקר. סדילקוב. תקצ"ד[1834].
далее...
|
|
|
Стартовая цена:
$
50
Комиссия аукционного дома: 20%
Далее
НДС: 17%
Только на комиссию
|
שו"ת מאיר עיני חכמים. "מהדורה יחידה" בשם זה. שו"ת מהר"מ אלשקר. סדילקוב. תקצ"ד[1834].
ספר שאלות ותשובות "מאיר עיני חכמים", מרבינו רבי מאיר מלובלין ה"מהר"ם מלובלין". סדילקוב, תקצ"ד[1834], בדפוס יצחק מדפיס, 1, נ"ח ד';
"מהדורה יחידה בשם זה". לראשונה נדפס בויניציאה שנת שע"ח בשם שו"ת
"מנהיר עיני חכמים". (בהוצאה הנ"ל הראשונה בסימן יג בספר (דף יד, א) עוסק במחלוקת שבין ר’ אשר גראסיטו ור’ רפאל ציוידאל, שניהם ממאנטובה, ובו דברים חריפים נגד גראסיטו. בהדפסה המקורית של הספר נזכר שמו של גראסיטו במפורש. אולם לבקשתם של בני משפחתו, הורו רבני ויניציאה להדפיס את הדף מחדש ולטשטש את זהותו של האיש שעליו סובבת התשובה. עיין: י’ ריבקינד, דקדוקי ספרים, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, נוירק תש"י, עמ’ תכז-תכח (עם פקסימיל); י’ יודלוב, גנזי ישראל, מס’ 839).
חלק מהשער בדיו אדום. כריכת עור עתיקה, כריכה אחורית מנותקת, עותק נאה, נייר עבה ומשובח, שוליים רחבים, מעט כתמים, מצב מצוין.
כרוך איתו ספר
שו"ת מהר"מ אלשקר, מרבי משה אלשקר. תקצ"ד[1834]. 2, ס' ד';
סי’ א וסי’ עו נשמטו על ידי הצנזורה במהדורה זו.
סי’ קיז: "השגות שהשגתי על ספר האמונו’ שחבר החכם ר’ שם טוב ן’ שם טוב הדובר על הרב הגדול צדיק יסוד עולם הרמב"ם ז"ל עתק בגאוה ובוז". השגות אלו נדפסו גם כספר בפני עצמו, בפירארא שי"ז.
בסוף הספר חמש בקשות ותפילה: 1. מחול חובי ושא פשעי יי רצה ניבי והגיוני יי. 2. אדון הכל וכל הכל מכלכל ולו הכל והוא יכול ונורא. 3. בכל מהלל אהלל לאלהי ויתעלה עלי כל התהלה. 4. אדון עולם לך עיני נשואות ושל מי ישעך כל חי צמאים. 5. אלהי בלתך אין לי מנחם זכור רחם ושא חטאת כתובה. 6. במה אקדם יי אכף לאלהי מרום אם ימדו שמים וגלגליה.
חלקו נייר כחול. נייר עבה וטוב, שוליים נאים, מעט נזקי עש, בלאי בשולי כמה דפים, מעט כתמי רטיבות, באופן כללי מצב טוב מאוד.
רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד. כבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, שם נשא את בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק הכהן שפירא. ב-1582 עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה לראש ישיבה ולאב"ד. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, שם כיהן עד שנת 1613 אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט מוינה. חזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).
המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי התלמוד בבלי תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי המהרש"א והמהרש"ל החל ממהדורת אמסטרדם ה'תקט"ו. פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.
תלמידיו המפורסמים:
השל"ה, רבי ישעיה הלוי הורביץ. רבי מאיר כ"ץ, אביו של הש"ך. רבי אפרים זלמן שור, מחבר תבואות שור. הרב יהושע העשיל חריף, מחבר מגיני שלמה ושו"ת פני יהושע.
רבי משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר. (1466 סמורה, ספרד - 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד. התנגד לפלפול, הושפע מהגותו של הרמב"ם, ובעקבותיו מחשובי התומכים בעיסוק בפילוסופיה. נולד לרבי יצחק בספרד, ולמד תורה מרבי שמואל וואלינסי, הוא גם למד ערבית וספרי מדע. תחומי עניינו שם היו דברים הנוגעים לתלמוד וקבלה, וכן התעניין גם במטבעות עתיקים. עם גירוש ספרד בשנת 1492, נדד בצפון אפריקה ולאחר שנפל בידי פיראטים בים וניצל, הגיע לתוניס. הכיבוש הספרדי בצפון אפריקה הביא אותו להמשיך לפטרס שביוון, ובשנת 1522 עבר לקהיר שבמצרים - בה גר שנים רבות ושימש כדיין בבית דינו של הרדב"ז. ממקומות רבים ברחבי העולם שאלוהו שאלות בהלכה, ביניהם: קורפו, סלוניקי, קושטא, צפת, תוניס, הרקליון, פטרס ומקומות נוספים. שלוש שנים לפני מותו עלה רבי משה אלשקר לארץ ישראל והתגורר תקופה מסוימת בצפת, שם היה בין המתנגדים לסמיכת רבי יעקב בירב, ולאחר מכן עבר להתגורר בירושלים ובה נפטר.
ספר שאלות ותשובות "מאיר עיני חכמים", מרבינו רבי מאיר מלובלין ה"מהר"ם מלובלין". סדילקוב, תקצ"ד[1834], בדפוס יצחק מדפיס, 1, נ"ח ד';
"מהדורה יחידה בשם זה". לראשונה נדפס בויניציאה שנת שע"ח בשם שו"ת
"מנהיר עיני חכמים". (בהוצאה הנ"ל הראשונה בסימן יג בספר (דף יד, א) עוסק במחלוקת שבין ר’ אשר גראסיטו ור’ רפאל ציוידאל, שניהם ממאנטובה, ובו דברים חריפים נגד גראסיטו. בהדפסה המקורית של הספר נזכר שמו של גראסיטו במפורש. אולם לבקשתם של בני משפחתו, הורו רבני ויניציאה להדפיס את הדף מחדש ולטשטש את זהותו של האיש שעליו סובבת התשובה. עיין: י’ ריבקינד, דקדוקי ספרים, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, נוירק תש"י, עמ’ תכז-תכח (עם פקסימיל); י’ יודלוב, גנזי ישראל, מס’ 839).
חלק מהשער בדיו אדום. כריכת עור עתיקה, כריכה אחורית מנותקת, עותק נאה, נייר עבה ומשובח, שוליים רחבים, מעט כתמים, מצב מצוין.
כרוך איתו ספר
שו"ת מהר"מ אלשקר, מרבי משה אלשקר. תקצ"ד[1834]. 2, ס' ד';
סי’ א וסי’ עו נשמטו על ידי הצנזורה במהדורה זו.
סי’ קיז: "השגות שהשגתי על ספר האמונו’ שחבר החכם ר’ שם טוב ן’ שם טוב הדובר על הרב הגדול צדיק יסוד עולם הרמב"ם ז"ל עתק בגאוה ובוז". השגות אלו נדפסו גם כספר בפני עצמו, בפירארא שי"ז.
בסוף הספר חמש בקשות ותפילה: 1. מחול חובי ושא פשעי יי רצה ניבי והגיוני יי. 2. אדון הכל וכל הכל מכלכל ולו הכל והוא יכול ונורא. 3. בכל מהלל אהלל לאלהי ויתעלה עלי כל התהלה. 4. אדון עולם לך עיני נשואות ושל מי ישעך כל חי צמאים. 5. אלהי בלתך אין לי מנחם זכור רחם ושא חטאת כתובה. 6. במה אקדם יי אכף לאלהי מרום אם ימדו שמים וגלגליה.
חלקו נייר כחול. נייר עבה וטוב, שוליים נאים, מעט נזקי עש, בלאי בשולי כמה דפים, מעט כתמי רטיבות, באופן כללי מצב טוב מאוד.
רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד. כבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, שם נשא את בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק הכהן שפירא. ב-1582 עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה לראש ישיבה ולאב"ד. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, שם כיהן עד שנת 1613 אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט מוינה. חזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).
המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי התלמוד בבלי תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי המהרש"א והמהרש"ל החל ממהדורת אמסטרדם ה'תקט"ו. פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.
תלמידיו המפורסמים:
השל"ה, רבי ישעיה הלוי הורביץ. רבי מאיר כ"ץ, אביו של הש"ך. רבי אפרים זלמן שור, מחבר תבואות שור. הרב יהושע העשיל חריף, מחבר מגיני שלמה ושו"ת פני יהושע.
רבי משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר. (1466 סמורה, ספרד - 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד. התנגד לפלפול, הושפע מהגותו של הרמב"ם, ובעקבותיו מחשובי התומכים בעיסוק בפילוסופיה. נולד לרבי יצחק בספרד, ולמד תורה מרבי שמואל וואלינסי, הוא גם למד ערבית וספרי מדע. תחומי עניינו שם היו דברים הנוגעים לתלמוד וקבלה, וכן התעניין גם במטבעות עתיקים. עם גירוש ספרד בשנת 1492, נדד בצפון אפריקה ולאחר שנפל בידי פיראטים בים וניצל, הגיע לתוניס. הכיבוש הספרדי בצפון אפריקה הביא אותו להמשיך לפטרס שביוון, ובשנת 1522 עבר לקהיר שבמצרים - בה גר שנים רבות ושימש כדיין בבית דינו של הרדב"ז. ממקומות רבים ברחבי העולם שאלוהו שאלות בהלכה, ביניהם: קורפו, סלוניקי, קושטא, צפת, תוניס, הרקליון, פטרס ומקומות נוספים. שלוש שנים לפני מותו עלה רבי משה אלשקר לארץ ישראל והתגורר תקופה מסוימת בצפת, שם היה בין המתנגדים לסמיכת רבי יעקב בירב, ולאחר מכן עבר להתגורר בירושלים ובה נפטר.
