מכירה פומבית 4 ספרי קודש עתיקים ונדירים, חסידות, חב"ד, הגדות, גדולי ליטא, מכתבים, חותמות וחתימות ועוד.... ועוד...
יום ראשון, 16.12.18 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק
ספרי סלאוויטא וזיטאמיר, ספרי חסידות מהדורות ראשונות, פריטי חב"ד, ספרי אנגליה, הגדות של פסח, ספרי הגאון מווילנא וגדולי ליטא, ספרי קודש עתיקים, נדירים מאוד, חלקם לא הופיעו במכירות, ספרי ביבליוגראפיה, חתימות חשובות, חותמות, הקדשות והגהות, מכתבי רבנים ואדמורי"ם. עיתונים, מעט צילומים ופריטי אגודת ישראל ובית יעקב ועוד... 
המכירה הסתיימה

פריט 180:

הגהות וחותמת הרב מריגא רבי מנחם מנדל דוב בער מריגא על ספר "האשכול" ג"ח. תרכ"ח-ט[1868-9].

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $50
מחיר פתיחה:
$ 50
עמלת בית המכירות: 20% לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד

ספר "האשכול" בענייני הלכה, מרבינו אברהם ב"ר יצחק אב"ד נרבונה. הועתק מכ"י ישן נושן והוספתי פרוש בשם נחל אשכול ומבוא מרבי צבי בנימין אויערבך."מהדורה ראשונה". האלברשטאדט, תרכ"ח-ט[1868-9], ללא שם מדפיס, ח"א: 22, 159 ע'; ח"ב: 1 ד', 192 ע'; ח"ג: 2, 179 ע'; לכל חלק שער נפרד.

בשער הספר חותמת: מנחם מנדל דוב בער ז"ק מפה ריגה, וכן כיתוב בשער: נכרך ו' ניסן תרפ"ח. בין דפי הספר 5/6 הגהות מכובדות אבל קצוצות ועוד מספר הגהות קצרות ותיקונים. כפי הנראה ההגהות בכ"י הרב הנ"ל.

כריכה ישנה, נייר טוב, מצב טוב מאוד מצוין.

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב על ידי הראב"ד השני (הרב אברהם ב"ר יצחק אב בית דין), במאה השתים עשרה ושימש כמקור פסיקה ליהדות פרובנס. הספר עוסק בהרחבה בדברי הגאונים ובייחוד בספר הלכות גדולות.
באמצע המאה ה-19 (האלברשטאדט, תרכ"ח) יצא הספר לאור על ידי הרב צבי בנימין אוירבך (הרב הצב"א) מגרמניה, שהוסיף לו ביאור בשם "נחל אשכול". וכתב בהקדמה שהספר מבוסס על כתב יד שקיבל מאדם בשם משה מרציג. מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אוירבך, פורסם מאמר ב"החלוץ" מה'מגיה' שטען שהספר של הרב אוירבך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי. לאחר מותו של הרב אוירבך פרסם שלום אלבק נגד מהדורת הרב צב"א וטען שהוא מזויף. טענתו העיקרית הייתה שהספר קיים בספריות הידועות בשני כתבי יד דומים, בהם כרבע מהחומר שהדפיס הרב אוירבך. אין שום עותק קיים בעולם הדומה לספר של הרב אוירבך. בשעתו עם פרסום הספר על ידי הרב אוירבך הוא התקבל ללא עוררין, היות שהרב אוירבך היה דמות רבנית שלא היה ניתן להעלות על הדעת לחשוד בו בזיוף. אפילו בספרי הלכה מקובלים כמו "משנה ברורה" הוא מובא מספר פעמים. עם פרסום מאמרו של אלבק התעורר רעש גדול והמבוכה רבתה. כעבור תקופה פירסמו הרב חנוך ארנטרוי והרב יעקב שור כתב הגנה על הרב אוירבך בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בו הם טוענים שאכן היה קיים אדם בשם "משה מרציג" שציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. אלבק לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א) להרחיב את טענותיו. אלבק לא קיבל את דברי ההגנה על מהדורת אוירבך, והוא ההדיר "אשכול" משלו על פי כתבי היד הקיימים, מהדורה שלבסוף יצאה לאור על ידי בנו חנוך אלבק. במאמרו "מחוקקי יהודה" טען אלבק כי ספר האשכול הוא למעשה "מהדורה קצרה" של ספר העתים שחיבר החכם הספרדי יהודה בן ברזילי הברצלוני. לדעת ישראל תא שמע ויעקב זוסמן, מהדורת אוירבך אכן מזויפת, אך הזיוף נעשה כבר בכתב היד במאה ה-14, ולא ע"י הרב הצב"א. ויש עוד חוקרים ורבנים שדנו בדבר ואכמ"ל.

הרב מנחם מנדל דובער ז"ק הי"ד. (תרל"א, 1871 - תש"ב, 1941). היה ראש ישיבת ריגה ורבה של ריגה שבלטביה בתקופה שלפני השואה. הוציא לאור את ספר "משך חכמה" של ה'אור שמח' מתוך כתבים שהפקיד בידיו. נולד במחוז קורלנד שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה). בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי חיים סולובייצ'יק. נשא את בתו של ר' גרשון, רבה של העיירה וועגער בצפון ליטא. שם התגורר מספר שנים לאחר נישואיו. עד שמונה לכהן כרבה של העיירה קנדאו שבמחוז קורלנד, לטביה. בשנת תרע"ג מונה לרבה של העיר מיטאו הסמוכה לריגה. בשנת תרע"ה נתמנה לרבה של עיר הבירה ריגה. החל משנת תרע"ח הוא החל לשמש באופן מעשי כרבה של לטביה כולה שהכריזה על עצמאותה באותה שנה. בעת כהונתו סייע רבות לרבנים שנחלצו מרוסיה להגיע לארץ ישראל ולאמריקה. הוא עמד בראש מערכת הצלה שסייעה כלכלית לפליטים ממלחמת העולם הראשונה. בתרפ"א ייסד ישיבה בעירו ועמד בראשה ומסר בה שיעורים יומיים. בקיץ תרפ"ו, כאשר חלה רבי מאיר שמחה מדווינסק הוא אושפז בבית חולים בריגה ומסר לרב ז"ק את כל כתביו במטרה שיוציאם לאור. מתוכם הוא הוציא לאור את חלקו האחרון של ה"אור שמח" על ספרי מדע, אהבה וזמנים של הרמב"ם ואת ספר "משך חכמה" על התורה. לאחר פטירת הרב יוסף חיים זוננפלד בשנת תרצ"ב, שלחה לו העדה החרדית בירושלים כתב רבנות עם הצעה לעלות לארץ ישראל ולמלא את מקומו, הוא חפץ במינוי אולם הוא לא יצא אל הפועל. הרב ז"ק נרצח על ידי הנאצים ביריות כשעמד על מדרגות בנין הקהילה בעת האקציה בגיטו ריגה.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא