סדר רב עמרם גאון "מהדורה ראשונה". ב"ח. ווארשא, תרכ"ה[1865],

סדר רב עמרם גאון "מהדורה ראשונה". ב"ח. חלק א. - נוסח התפלה לכל השנה ... עם דינים ומנהגים לכל דבר בעתו ... חלק ב. - חמשה עשר תיקונים ... לחמשה עשר לילי אשמורות לפני ראש השנה <והמה כמתכונת הסליחות ...>. תיקונים כנ"ל. ללילי ראש השנה וליל שבת שובה. מחזור ליום כפור. ערבית שחרית. מנחה. ונעילה. ווארשא, תרכ"ה[1865], בדפוס קאלטער, 3, נ"ה, 1, נ"ט ד'; ע"י המהדיר הרה"ג ר' נחמן נתן קורונל. ‬הסכמות ר' דובערוש מייזילש אבד"ק ווארשא, רבי משה פירירה מחברון, ורבני ירושלים. שער נפרד לחלק ב'. אחרי דף נ"ב בח"א כרוך ספר פירוש על חמש מגילות מהרלב"ג. קאניגסברג, תר"ך[1860], בדפוס ה' גרובער ולאנגריען, מ"ט ד'; ואחריו ממשיך ד' נ"ג עד סוף הסידור.

הספר נכרך כאילו הוא באנגלית. הדבקות בשער וב-2 דף אחריו וכן בדף אחרון, ההדבקה בשער ובדף אחרון מכסים מעט מהטקסט.

כריכה ישנה פשוטה, שוליים מינימאליים, כתמים, הסידור במצב טוב מאוד, הרלב"ג מצב בינוני פגיעות בפינות השוליים העליונים אולי מנר.

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר. הסידור נערך על ידי רב עמרם גאון שחי בבבל במאה התשיעית, לבקשתה של אחת מקהילות יהדות ספרד, ככל הנראה קהילת ברצלונה, אשר ביקשה מרב עמרם שישלח לה סידור תפילה שלם.

הסידור שימש את המרכז היהודי החדש שהתפתח באותה תקופה בספרד אשר באותה העת היה עוד בראשיתו ונזקק להדרכתם של הגאונים בענייני הלכה בכלל ובענייני הלכות ונוסח התפילה בפרט. מספרד אליה נשלח הסידור בראשונה הוא התפשט ליתר הקהילות היהודיות באירופה באותה תקופה והיה בעל השפעה מכרעת על התפתחותם של מנהגי התפילה בעם ישראל. רבים מן הראשונים הדנים בתפילה מצטטים ממנו רבות, וכבר הרי"ף והרמב"ם השתמשו רבות בסידורו בקביעת הנוסח וההלכות. מובאות שלמות ממנו מצויות בסידור רש"י ובמחזור ויטרי ולמעשה דרכם השפיע סדר רב עמרם על התפילה גם בקרב יהדות צרפת ולאחר מכן יהדות אשכנז.

רבנו תם מגדולי בעלי התוספות כותב כי: "כל שאינו בקי בסדר רב עמרם ובהלכות גדולות... אין לו להרוס דברי קדמונים ומנהגם, כי עליהם יש לסמוך בדברים שאינן מכחישין תלמוד שלנו אלא שמוסיפים, והרבה מנהגים בידינו על פיהם.".

קיימות מספר מהדורות של הסידור. הראשונה היא מהדורת ר' נחמן נתן קורנל שיצאה בשנת ה'תרכ"ה (1865). ומני אז יצאו לאור עד ימינו מהדורות מאורות ומוגהות עפ"י כתבי יד והערות רבות.

הרב נחמן נתן קורונל (ה'תק"ע; 1810 - כ"ז באב ה'תר"ן; 1890) היה מגדולי ירושלים במאה ה-19[1], תלמיד חכם ועסקן ציבורי רב פעלים, שד"ר, חוקר ומחבר ספרים. חותנו של רבי יהושע צבי מיכל שפירא. נולד באמסטרדם. בשנת תק"ץ (1830), עלה לארץ ישראל. עסק בתורת הנסתר, מפי גדולי חכמי ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה. פעל רבות בביסוס מעמדם ובגיוס תמיכה כלכלית עבור בני התורה וחכמי הישיבות בירושלים, ולשם כך שהה תקופות ארוכות בנדודים מעבר לים. כמו כן היה ממייסדי שכונת בתי מחסה בעיר העתיקה, בשנת תרכ"ד (1864).

היה אחד מגדולי החוקרים התורניים במאה ה-19. עסק ברכישת כתבי יד קדמונים והתמסר לפענוחם, ההדרתם והוצאתם לאור. בין השאר חיבר את הספר "בית נתן" המכיל שינויי נוסחאות במסכת ברכות על פי כתב יד קדמון. כמו כן חיבר את הספר "זכר נתן" הכולל דינים והנהגות לעוברי דרכים. מלבד הספרים הרבים שהוציא לאור, השאיר אחריו עוד שמונה ספרים של כתבי יד של ראשונים, ערוכים ומסודרים לדפוס, שלא הספיק להוציאם לאור בחייו.