מכתב בכתי"ק וחתימתו של הגאון הרב שלום משאש רבה של ירושלים [מתקופת קזבלאנקא] לאדמו"ר מהעלמעץ על יחוס כשרותו של בחור.

מכתב תשובה על נייר מסמכים רשמי של "הרבנות הראשית קזבלנקא" [בצדו השמאלי של המסמך הכיתוב הנ"ל בלועזית - ערבית] מתאריך כ"ד ניסן תשכ"ז להאדמו"ר מהעלמעץ זצ"ל על שאלתו אודות יחוס בחור ומשפחתו מקזבלנקא – מרוקו כנראה עבור שידוכין, "שהיא משפחה דתית וצנועה, אביו מתפלל בכ"י בבית הכנסת וידוע לאיש חשוב ודתי". חתימת הרב משאש וחותמתו ברבנות קזבלאנקא.

11 שורות במכונת כתיבה. גודל A5. מצב מצוין.

הרב הגאון רבי שלום מָשָׂאשׂ זצ"ל. רבה של ירושלים. (תרס"ט - תשס"ג). נולד במקנס שבמרוקו לרב מימון משאש, מחבר הספר "אוצרות שמים" ונקרא ע"ש סבו הרב שלום משאש שכיהן כרב ודיין במקנס, בעל שו"ת "דברי שלו"ם". בצעירותו למד תורה אצל אביו ואצל הרב יצחק סבאג, דיין וראש ישיבה במקנס. כבר בגיל 17 כתב את חיבורו ההלכתי הראשון "מזרח שמ"ש". הוא ניהל רשת של מוסדות חינוך "תלמוד תורה" במקנס. ויסד את ישיבת "כתר תורה" במקנס, ועמד בראשה. בשנת ה'תש"ט, בגיל 39, נאות להפצרות ראשי הקהילה היהודית בקזבלנקה והחל לכהן כרבה הראשי. בהמשך כיהן כרבה הראשי של מרוקו. עמד בקשרים טובים עם המלך חסן השני, והיה מתפלל לשלומו. ייסד את חברת "דובב שפתי ישנים" להוצאה לאור של ספרי חכמי מרוקו. בשנת תשל"ח נקרא לכהן פאר כרבה הספרדי של ירושלים, בתפקיד זה כיהן הרב משאש כעשרים ושש שנה. הרב משאש נתן משקל רב למנהג יהודי מרוקו. וסבר שככלל יהודי מרוקו בארץ ישראל צריכים לנהוג כדעת רבי יוסף קארו, למעט מקומות שבהם מנהגם היה שונה, שבהם יש להעדיף את מנהגי מרוקו. חיבר ספרים בהלכה ובאגדה ונחשב לפוסק מרכזי בישראל במאה ה-20. מגדולי המשמרים והמחזקים של מנהגי יהדות מרוקו.