|
פריט 441:
מדליה "חטיבת אלכסנדרוני 1948-1973" קוטר: 45 מ"מ משקל: 36 גרם המדליה נתונה במעטפת קרטון וצידה האחורי מוסתר
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות:
19%
לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד
|
תיאור המדליה:
קסדה בריטית עם סמל צה"ל (ענף זית משולב בחרב)
גב המדליה: סמל החטיבה מימין וסמל אזורי משמאל
חטיבת אלכסנדרוני (חטיבה 3, בעבר חטיבה 820 וחטיבה 609) היא חטיבת מילואים של צה"ל. החטיבה החלה דרכה כחטיבת חי"ש שפעלה במלחמת העצמאות והופקדה על הגנת השרון (נקראה על שם נחל אלכסנדר החטיבה הוקמה ב-1 בדצמבר 1947 ומפקדה במשך רוב תקופת המלחמה היה דן אבן (אפשטיין). עם הכרזת המדינה הפכה אלכסנדרוני לחטיבת צה"ל.
מעט לפני הכרזת העצמאות כבשה החטיבה, במבצע מדינה, את כפר סאבא (כפר סבא הערבית). בקרב לכיבוש הכפר הערבי כפר סאבא שהתחולל ב-13 במאי 1948, נהרגו בחסימות בסמוך לאתר נבי ימין ומצפון לו 29 מחיילי החטיבה.
החטיבה נלחמה נגד העיראקים בחזית השרון. גדוד 32 של החטיבה השתתף במבצע בן נון א' לכיבוש לטרון, שלא צלח. רבים מלוחמי גדוד 32 נפגעו במהלך הקרב.
ב-23 במאי 1948, במבצע נמל, כבשה החטיבה את טנטורה, אשר לאחר שחרור חיפה נותר הבסיס הערבי היחידי לאורך החוף, באמצעותו התקיים קשר עם לבנון וממנו יצאו התקפות על כביש חיפה-זכרון יעקב.
ב-20 ביוני 1948, בעת שספינת הנשק אלטלנה עגנה מול כפר ויתקין, קיבלה חטיבת אלכסנדרוני פקודה לעצור את פריקת הספינה, לכתר את כפר ויתקין, ולהחרים את ציוד האוניה. עם השלמת פקודת הכיתור שלח מפקד החטיבה, דן אבן, אולטימטום מטעם משרד הביטחון למנחם בגין ובו דרישה למסירת האונייה על תכולתה לרשות הצבא. את התשובה נדרש בגין לתת תוך 10 רגעים (כדי שלא יוכל להתלבט). בגין לא רצה להיענות לאולטימטום הדחוק, והחלו חילופי-אש, שבהם מצאו את מותם שישה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל. הקרב נפסק בעקבות מגעים בין סגנו של בגין, יעקב מרידור, לבין דן אבן, ביוזמת חברי כפר ויתקין, מגעים שבהם נקבעה הפסקת אש, על-פיה הועבר הנשק שעל החוף לידי צה"ל.
במבצע דני שנערך ביולי 1948 כבשה החטיבה את הכפרים שבאזור ראש העין של ימינו: רנתיה, וילהלמה, אל-יהודייה, טירה וקולה, אך לא הצליחה לכבוש את טול כרם. ב-15 ביולי נכבש הכפר קולה על ידי גדוד 1 של הלגיון הערבי, בקרב שגרם לכוחות חטיבת אלכסנדרוני אבדות רבות. בהמשך נכבש הכפר מחדש על ידי כוח ישראלי, עבר שוב לידי הלגיון, ולבסוף נכבש סופית ב-18 ביולי על ידי הכוחות הישראליים. באותו חודש השתתפה החטיבה במבצע שוטר לכיבוש "המשולש הקטן" בדרך לחיפה.
עם הקמת מפקדות החזית שימשה מפקדת החטיבה כולל מפקדה האלוף דן אבן וחלק ניכר מקציני המטה כמפקדת מחוז ב' (המחוז התיכון).
מאז נובמבר 1948 השתתפה החטיבה בחזית הדרום במצור על כיס פאלוג'ה. החטיבה ספגה אבידות רבות בקרב על עיראק אל-מנשייה במסגרת מבצע חיסול. לקראת סוף המלחמה השתתפה החטיבה במבצע ייצוב, שהיה חלק ממבצע עובדה, כבשה את עין גדי, מצדה ושטחים בהר חברון.
בסוף יולי 1949, עם תום מלחמת העצמאות, ניתנה פקודה לפירוק החטיבה, והיא פורקה זמן קצר לאחר מכן. מאז הוקמה החטיבה מחדש כחטיבה מרחבית וכחטיבת חי"ר במילואים בפיקוד הצפון. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 קיבלה מחדש חטיבת המילואים את השם אלכסנדרוני.
תיאור המדליה:
קסדה בריטית עם סמל צה"ל (ענף זית משולב בחרב)
גב המדליה: סמל החטיבה מימין וסמל אזורי משמאל
חטיבת אלכסנדרוני (חטיבה 3, בעבר חטיבה 820 וחטיבה 609) היא חטיבת מילואים של צה"ל. החטיבה החלה דרכה כחטיבת חי"ש שפעלה במלחמת העצמאות והופקדה על הגנת השרון (נקראה על שם נחל אלכסנדר החטיבה הוקמה ב-1 בדצמבר 1947 ומפקדה במשך רוב תקופת המלחמה היה דן אבן (אפשטיין). עם הכרזת המדינה הפכה אלכסנדרוני לחטיבת צה"ל.
מעט לפני הכרזת העצמאות כבשה החטיבה, במבצע מדינה, את כפר סאבא (כפר סבא הערבית). בקרב לכיבוש הכפר הערבי כפר סאבא שהתחולל ב-13 במאי 1948, נהרגו בחסימות בסמוך לאתר נבי ימין ומצפון לו 29 מחיילי החטיבה.
החטיבה נלחמה נגד העיראקים בחזית השרון. גדוד 32 של החטיבה השתתף במבצע בן נון א' לכיבוש לטרון, שלא צלח. רבים מלוחמי גדוד 32 נפגעו במהלך הקרב.
ב-23 במאי 1948, במבצע נמל, כבשה החטיבה את טנטורה, אשר לאחר שחרור חיפה נותר הבסיס הערבי היחידי לאורך החוף, באמצעותו התקיים קשר עם לבנון וממנו יצאו התקפות על כביש חיפה-זכרון יעקב.
ב-20 ביוני 1948, בעת שספינת הנשק אלטלנה עגנה מול כפר ויתקין, קיבלה חטיבת אלכסנדרוני פקודה לעצור את פריקת הספינה, לכתר את כפר ויתקין, ולהחרים את ציוד האוניה. עם השלמת פקודת הכיתור שלח מפקד החטיבה, דן אבן, אולטימטום מטעם משרד הביטחון למנחם בגין ובו דרישה למסירת האונייה על תכולתה לרשות הצבא. את התשובה נדרש בגין לתת תוך 10 רגעים (כדי שלא יוכל להתלבט). בגין לא רצה להיענות לאולטימטום הדחוק, והחלו חילופי-אש, שבהם מצאו את מותם שישה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל. הקרב נפסק בעקבות מגעים בין סגנו של בגין, יעקב מרידור, לבין דן אבן, ביוזמת חברי כפר ויתקין, מגעים שבהם נקבעה הפסקת אש, על-פיה הועבר הנשק שעל החוף לידי צה"ל.
במבצע דני שנערך ביולי 1948 כבשה החטיבה את הכפרים שבאזור ראש העין של ימינו: רנתיה, וילהלמה, אל-יהודייה, טירה וקולה, אך לא הצליחה לכבוש את טול כרם. ב-15 ביולי נכבש הכפר קולה על ידי גדוד 1 של הלגיון הערבי, בקרב שגרם לכוחות חטיבת אלכסנדרוני אבדות רבות. בהמשך נכבש הכפר מחדש על ידי כוח ישראלי, עבר שוב לידי הלגיון, ולבסוף נכבש סופית ב-18 ביולי על ידי הכוחות הישראליים. באותו חודש השתתפה החטיבה במבצע שוטר לכיבוש "המשולש הקטן" בדרך לחיפה.
עם הקמת מפקדות החזית שימשה מפקדת החטיבה כולל מפקדה האלוף דן אבן וחלק ניכר מקציני המטה כמפקדת מחוז ב' (המחוז התיכון).
מאז נובמבר 1948 השתתפה החטיבה בחזית הדרום במצור על כיס פאלוג'ה. החטיבה ספגה אבידות רבות בקרב על עיראק אל-מנשייה במסגרת מבצע חיסול. לקראת סוף המלחמה השתתפה החטיבה במבצע ייצוב, שהיה חלק ממבצע עובדה, כבשה את עין גדי, מצדה ושטחים בהר חברון.
בסוף יולי 1949, עם תום מלחמת העצמאות, ניתנה פקודה לפירוק החטיבה, והיא פורקה זמן קצר לאחר מכן. מאז הוקמה החטיבה מחדש כחטיבה מרחבית וכחטיבת חי"ר במילואים בפיקוד הצפון. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 קיבלה מחדש חטיבת המילואים את השם אלכסנדרוני.
