קול השופר – חוברת הפולמוס החריפה נגד מרן הראי"ה קוק, שעותקיה נידונו לשריפה – תר"פ

כשהוציא מרן הראי"ה את ספרו "אורות" שכתב ברוח קודשו הנשגבה, התקבל הספר בברכה ובשמחה אצל ציבור החרדים שהסתופפו בצלו של הרב. אך הקנאים קצרי הדעת, שביקשו עילה להילחם בקדוש ה' הראי"ה זיע"א, החליטו לנצל את העניין לפגוע בו ובתלמידו הרי"מ חרל"פ. לשם כך כתבו חוברת פלסתר בשם "קול שופר", ובה הובאו בצורה מקוטעת ומסורסת משפטים מתוך הספר "אורות", וכן דברי התנגדות לספר, ושלחו זאת למספר רבנים בארץ ובחו"ל על מנת שיוסיפו את חתימתם לקריאה הנדפסת בחוברת, לפסול את ספריו של הראי"ה ולדונם לכיליון.
מחבר החוברת הוא עקיבא פרוש, שהעלים את שמו (אולם רמזו בשער). 

שניים מרבני ירושלים, שהיו אמנם בידידות אישית עם הראי"ה, צירפו את חתימתם לנוסח הראשוני שמסרו להם הקנאים, אשר היה מתון יחסית (כפי שהסביר האדמו"ר מגור במכתבו הידוע). אחר כך הוסיפו הקנאים לחוברת דברי חירוף וגידוף נגד הראי"ה, ככל שעלה על רוחם, וכן מכתבים מזויפים ומסורסים כביכול מגדולי ישראל נגד הראיה! למרבה האבסורד, בין היתר מובא מכתב הסכמה שכביכול קיבלו מאת הגאון האדר"ת (חותנו של הראי"ה, שנודע בה-ערצתו עצומה כלפי חתנו!).

החוברת נדפסה באלול תר"פ, והבעירה את אש המחלוקת בירושלים. 
כך למשל כתב אז הגאון רבי נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל: "מעולם לא ראיתי כתב פלסתר כזה. הדבר הזה הרעיש את כל עירנו. הרב ישראל חיים דייכעס החליט לצאת במחאה נמרצה כנגד התנפלות מגונה כזו".
רבי צבי פסח פרנק כתב אז דברים חריפים על הקנאים "שנתלבשו במסווה הצביעות ומכריזים כי מקנאים המה קנאת ה' ומשתמשים רק בשמות הזקנים לסמא העיניים וכל מבין רואה כי לא נוכח האמת דרכם, משתמשים בכתבי פלסתר להרבות מחלוקת בישראל".
הראי"ה עצמו כתב באותם ימים לבנו: "הציבור היה תוסס מפני הנבלה של החוברת 'קול השופר' של מחרחרי הריב, אבל לא פעלה כל השתדלותם להצר את הצעדים של דרך הקודש שאנו הולכים בה, כי אם להרחיבם בעזרת ד'".

בסופו של דבר דנו רבני ירושלים את החוברת המתועבת לשריפה ולכיליון, וכאשר זמם המחבר לעשות לתורת הראי"ה - כן נעשה לו. מפורסם בירושלים הסיפור על מיתתו החטופה בעוון ביזויו של מרן הראי"ה.
כמעט שלא נותרו עותקים מחוברת פלסתר זו, שכן רובם הושמדו ונשרפו. ברוב העותקים שנותרו הידועים כיום חסרים עמודים.
לפנינו עותק שלם מחוברת זו, שגדולי ישראל נחרדו והזדעזעו ממנה.
הדפים לא אגודים, אלא כפי שיצאו מהדפוס.
בסוף החוברת חותמת "אגודת הקודש".
מצב טוב. קרע בכל הדפים ללא חסרון טקסט.