שני מכתבים - שיקום מוסדות התורה בעיר העתיקה בירושלים - מלחמת ששת הימים - תשכ"ז

א. מכתב ממוסדות 'עץ חיים' לד"ר זרח ורהפטיג בעניין חורבת רבי יהודה החסיד.
בשנת תר"א נוסדו תלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים' בירושלים על ידי הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של עדת האשכנזים בירושלים. היה זה מרכז התורה של ירושלים בתקופה ההיא. בתחילה שכן המוסד במקומות מפוזרים ברחבי העיר העתיקה, ובשנת תרי"ז עבר לחצר בית הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד'. עם פטירתו של רבי שמואל סלנט, התמנה לתפקיד מנהל הישיבה הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל. בשנת תרס"ח רכשה הישיבה מגרש נוסף ברחוב יפו במרכז העיר, שם נבנה סניף לישיבה, בהמשך עמד בראשות הישיבה הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. בין בוגרי הישיבה נמנים רבים מגדולי ישראל, ביניהם רבי צבי פסח פרנק זצ"ל, רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל ורבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל. לאחר פטירתו של הרב טוקצינסקי החליפוֹ בנו, רבי ניסן אהרן טוקצינסקי זצ"ל. בשנת תש"ח, במהלך מלחמת השחרור, עם נפילת הרובע היהודי, פוצץ בית הכנסת 'החורבה' על ידי הירדנים. התורה גלתה משם, ורוכזה מעתה רק בבניין החדש ברחוב יפו.
לפנינו מכתב מרתק מתאריך י"ג בסיוון תשכ"ז, כשבועיים לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, שבו מבקש מנהל הישיבה רבי ניסן אהרן טוקצינסקי משר הדתות דאז, ד"ר זרח ורהפטיג, שיאפשר לישיבת 'עץ חיים' לשוב אל מקומה הראשון בחצר בית הכנסת 'החורבה'.
המכתב חתום בחותמת הישיבה ובחתימת ידו של הרב טוקצינסקי.

ב. מכתב מהנהלת ישיבת 'שער השמים', בחתימת הגאון רבי אברהם דב אויערבך, אל שר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג.
מכתב מהנהלת ישיבת המקובלים 'שער השמים', חתום בכתב ידו של הגאון רבי אברהם דב אויערבך זצ"ל, אל ד"ר זרח ורהפטיג, ובו בקשה שהישיבה תשוב אל משכנה הראשון בעיר העתיקה.
ישיבת 'שער השמים' נוסדה בעיר העתיקה בירושלים וגלתה ממקומה לאחר נפילת העיר במלחמת השחרור. המכתב שלפנינו, מתאריך ה' בסיוון תשכ"ז, ימים ספורים לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, נכתב על ידי נציג הנהלת הישיבה, רבי אברהם דב אויערבך, בנו של מייסד הישיבה. במכתבו הוא מתאר בפני שר הדתות את החלטת רבני הישיבה לשוב אל מקומה הראשון בעיר העתיקה בירושלים, ומבקש את עזרתו בעניין: "לאור זאת אנו פונים אל מעלת כבודו להושיט לנו עזרתו לשקם את הישיבה ולהקים הריסותיה למען יישמע בה שוב קול התורה, תורת אמת, תורת הנסתר והסוד, למען יבקיעו שוב את שערי הרחמים והרצון בתפילותיהם האציליות של המקובלים".

ישיבת המקובלים 'שער השמים' נוסדה בשנת תרס"ו על ידי הרבנים המקובלים רבי חיים יהודה לייב אויערבך זצ"ל ורבי שמעון צבי הורביץ זצ"ל. הייתה זו הישיבה המפורסמת מבין ישיבות המקובלים ביישוב הישן. הרב אויערבך, שהוסמך לרבנות בגיל 18 והיה תלמידו של הרב הורביץ, הקים את הישיבה יחד עם רבו בגיל צעיר מאוד, והשקיע בה את עיקר מרצו. הישיבה עמדה תחת נשיאותו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל, ראש רבני ארץ ישראל, והוא כתב עליה באיגרותיו שבחים מופלגים.

רבי אברהם דב אויערבך (תרפ"ו-תשס"ח) למד בצעירותו בישיבת 'עץ חיים' בירושלים. בשנות השישים מונה לכהן כרבה של שכונת בקעה בירושלים, והנהיג את קהילתו במסירות גדולה ובהשפעה רבה על תושביה. שימש כראש ישיבת 'אור שמח' לבעלי תשובה, וכראש כולל 'חכם לב' שע"י ישיבת 'שער השמים'. אחיו הבכור הוא הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ראש ישיבת 'קול תורה', שאף שימש כנשיא ישיבת 'שער השמים' לאחר פטירת אביו.

מצב: טוב מאוד. חורי תיוק.