|
פריט 105:
כרוז- היכל התלמוד, חתימות בדפוס הראי"ה קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד, ורבי איסר זלמן מלצר- תרצ"א.
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
50
עמלת בית המכירות: 20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
כרוז- היכל התלמוד, חתימות בדפוס הראי"ה קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד, ורבי איסר זלמן מלצר- תרצ"א.
בו, קוראים הרבנים לעזור ולחזק מפעל קדוש זה - אשר בשם היכל התלמוד יכונה..
חתימות בדפוס הראי"ה קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד, ורבי איסר זלמן מלצר.
גודל: 28X46 ס"מ, דפוס גרפיקה תל אביב, תרצ"א.
מצב; כללי טוב מאוד, סימני קיפול.
ישיבת היכל התלמוד- באמצע שנות ה-20 עלה לארץ ישראל "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל עם קבוצה מתלמידיו והקים בחברון שלוחה של ישיבת סלבודקה. הוא הספיק לשהות בארץ כשנתיים עד שנפטר. בשל מצבו הבריאותי הוא שהה מספר פעמים בחוף הים בתל אביב. כשראה כי בעיר החדשה והמתפתחת אין מוסד תורני הוא עודד את בנו הרב אברהם שמואל פינקל וקבוצה ממקורביו, בהם הרב ישראל זיסל דבורץ, לייסד בה ישיבה. בכך ביקש להשפיע על מצבו הרוחני והתורני של היישוב החדש במרכז הארץ, בכ"ט בשבט תרפ"ז (1927) נפטר הסבא מסלבודקה, בלי שזכה לראות את חזונו יוצא לפועל. אולם בניו הרב אברהם שמואל פינקל והרב אליעזר יהודה פינקל, יחד עם הרב משה מרדכי אפשטיין וקבוצת תלמידיו של הסבא מסלבודקה, החליטו לפעול להגשמת רעיון הקמת הישיבה בתל אביב. הם נעזרו בעסקניה הדתיים של תל אביב הקטנה, וכמו כן קיבלו המלצות מגדולי הרבנים בארץ ישראל, ובהם הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב איסר זלמן מלצר, שקראו לציבור להירתם ולתרום להקמת הישיבה, בחשוון תרצ"א (1930) נוסדה הישיבה, בשנתיים הראשונות פעלה בתוך בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי. בשנת תרצ"ג (1933) הונחה אבן הפינה לישיבה ברחוב יהודה הלוי 13 בתל אביב, במעמד הרב הראשי של תל אביב שלמה הכהן אהרונסון וראש העיר מאיר דיזנגוף, וכעבור שנה נחנך הבניין. לימים נקרא הרחוב שבו שוכנת הישיבה על שמה - רחוב היכל התלמוד, בראשות הישיבה עמדו הרב יוסף פרבר והרב חיים זאב פינקל. נשיא הכבוד היה הרב אליעזר יהודה פינקל. לימים עמד בראשות הישיבה הרב טוביה ליסיצין, בשונה מישיבות אחרות, נועדה הישיבה מלכתחילה עבור אברכים נשואים, כדי להכשירם לתפקידי רבנות במושבות וביישובים החדשים שבמרכז הארץ. עשרות בוגרים של ישיבת חברון עברו ללמוד בישיבה ולאחר מספר שנות לימודים מונו לרבני ערים, מושבות, שכונות ועוד.
בו, קוראים הרבנים לעזור ולחזק מפעל קדוש זה - אשר בשם היכל התלמוד יכונה..
חתימות בדפוס הראי"ה קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד, ורבי איסר זלמן מלצר.
גודל: 28X46 ס"מ, דפוס גרפיקה תל אביב, תרצ"א.
מצב; כללי טוב מאוד, סימני קיפול.
ישיבת היכל התלמוד- באמצע שנות ה-20 עלה לארץ ישראל "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל עם קבוצה מתלמידיו והקים בחברון שלוחה של ישיבת סלבודקה. הוא הספיק לשהות בארץ כשנתיים עד שנפטר. בשל מצבו הבריאותי הוא שהה מספר פעמים בחוף הים בתל אביב. כשראה כי בעיר החדשה והמתפתחת אין מוסד תורני הוא עודד את בנו הרב אברהם שמואל פינקל וקבוצה ממקורביו, בהם הרב ישראל זיסל דבורץ, לייסד בה ישיבה. בכך ביקש להשפיע על מצבו הרוחני והתורני של היישוב החדש במרכז הארץ, בכ"ט בשבט תרפ"ז (1927) נפטר הסבא מסלבודקה, בלי שזכה לראות את חזונו יוצא לפועל. אולם בניו הרב אברהם שמואל פינקל והרב אליעזר יהודה פינקל, יחד עם הרב משה מרדכי אפשטיין וקבוצת תלמידיו של הסבא מסלבודקה, החליטו לפעול להגשמת רעיון הקמת הישיבה בתל אביב. הם נעזרו בעסקניה הדתיים של תל אביב הקטנה, וכמו כן קיבלו המלצות מגדולי הרבנים בארץ ישראל, ובהם הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב איסר זלמן מלצר, שקראו לציבור להירתם ולתרום להקמת הישיבה, בחשוון תרצ"א (1930) נוסדה הישיבה, בשנתיים הראשונות פעלה בתוך בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי. בשנת תרצ"ג (1933) הונחה אבן הפינה לישיבה ברחוב יהודה הלוי 13 בתל אביב, במעמד הרב הראשי של תל אביב שלמה הכהן אהרונסון וראש העיר מאיר דיזנגוף, וכעבור שנה נחנך הבניין. לימים נקרא הרחוב שבו שוכנת הישיבה על שמה - רחוב היכל התלמוד, בראשות הישיבה עמדו הרב יוסף פרבר והרב חיים זאב פינקל. נשיא הכבוד היה הרב אליעזר יהודה פינקל. לימים עמד בראשות הישיבה הרב טוביה ליסיצין, בשונה מישיבות אחרות, נועדה הישיבה מלכתחילה עבור אברכים נשואים, כדי להכשירם לתפקידי רבנות במושבות וביישובים החדשים שבמרכז הארץ. עשרות בוגרים של ישיבת חברון עברו ללמוד בישיבה ולאחר מספר שנות לימודים מונו לרבני ערים, מושבות, שכונות ועוד.
