שלושה מכתבים מהמשוררת זלדה – שנות ה-30-40

שלשה מכתבים בכתב ידה של המשוררת זלדה [שניאורסון-מישקובסקי], ממוענים אל קרוב משפחתה - הנער דוד צבי הילמן, ואל משפחתו. [ירושלים, שנות ה-30-40 בקירוב].
מכתבים אישיים, רוויי איחולים וברכות חיזוק ואהבה. זלדה מכנה את הנער "דוד יקירי" וכותבת לו בעדינות ובנועם: "לא כתבתי לך כל הזמן אבל בלבי התפללתי לאשרך, אתה הענוג העמוק והדק, אתה הטוב באמת, הן נוצרת בשביל להעניק אושר ובשביל לקבל אהבה קדושה כשרה".
זלדה מפצירה בו "שרק לא תטעה... ותחשוב אחרת על עצמך", וכותבת כי "החטא הנורא והאפל ביותר של האדם הוא לחשוב רעות על עצמו...".
היא חותמת את מכתבה במילים: "אהוב את הא-ל-ה-י שבך ואת כשרונותיך שהם טיפה ממקור הנצח, אני מאמינה בכוחותיך ובעתידך, שלך ממעמקים, זלדה".
במכתב אחר, שכנראה נשלח לכבוד חגיגת בר המצוה שלו, היא כותבת: "היום אתה כבר גדול, חזק ואמץ בחור. כל כך קשה להיות גדול. אנחנו ידידים דוד ואני מתפללת עליך עכשו כמו על עצמי, יתן לך א-ל-ה-ים לב טהור וחיי יצירה ברוכים. החיים יכולים להיות וצריכים להיות יקרים ומפוארים...".
בהמשך למכתב זה היא מוסיפה מכתב ברכות (בדף נפרד) "לך אמא דבורה".
מכתב נוסף מופנה "לסבתא לאמא ולאבא" ובו ברכות לרגל "השעה שדוד נהיה בה גדול": "עוד ועוד שולח לכם הלב ברכות, ברכות שלא נכתבות וחשובות כתפלות...".
המשוררת זלדה (שיינא זלדה) שניאורסון-מישקובסקי (1914-1984), בת למשפחת שניאורסון - משפחת אדמו"רי חב"ד. בהגיעה לגיל 11 עלתה לירושלים, יחד עם הוריה ועם סבה (אבי-אמה) רבי דוד צבי חן (מגדולי רבני חב"ד). זמן קצר לאחר הגיעם ארצה נפטרו סבה ואביה, והיא ואמה נותרו בארץ ללא משענת. תקופת היתמות הארוכה השפיעה רבות על שירתה. בשנת 1950 נישאה לחיים אריה מישקובסקי (בנו של רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קרינקי). במשך שנים התפרנסה מהוראה ונחבאה על הכלים. על אף שכתבה שירים וסיפורים עוד משנות נעוריה, קובץ שיריה הראשון התפרסם רק בשנת 1967, בהיותה בת 53. הקובץ גרף תשואות מיד עם צאתו לאור, והקנה למשוררת מעמד יוצא דופן בשירה העברית.
מקבל המכתבים: הנער דוד צבי הילמן (1926-2010), שהמכתבים שלפנינו נכתבו אליו ולכבודו. קרוב משפחתה של זלדה מצד אמו דבורה, שהיתה בת דודתה. לימים היה לתלמיד חכם מופלג וחוקר תורני נודע (ההדיר כמה מחיבורי הראשונים, מראשי מערכת הוצאת הרמב"ם במהדורת שבתי פרנקל, כתב מאמרים חשובים והוציא לאור את הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו', ירושלים, תשי"ג).
[5] דף, [6] עמ' כתובים. 18.5 ס"מ, 25.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי-תיוק. סימני קיפול. מעט כתמים.