ספר תורה בתיק מקורי עם רימונים – קהיר, מצרים / כתובות-הקדשה לזכר "עולי הגרדום" אליהו חכים ואליהו בית-צורי – לוחמי ...

ספר תורה בתיק מקורי עם רימונים – קהיר, מצרים / כתובות-הקדשה לזכר "עולי הגרדום" אליהו חכים ואליהו בית-צורי – לוחמי הלח"י שהתנקשו בלורד מוין (השר הבריטי לענייני המזרח התיכון) והוצאו להורג בתליה במצרים
ספר תורה בתיק מקורי מעוטר ברימונים, עם כתובות-הקדשה לזכר "עולי הגרדום" אליהו חכים ואליהו בית-צורי. [קהיר, מצרים, אמצע המאה ה-20].
דיו על קלף, כתיבת סת"ם ספרדית; עץ מחופה בד; לוחיות פח-כסף רקועות ומוטבעות; זכוכית; דיו על נייר.
ספר התורה נתון בתוך תיק מקורי בצורת מנסרה בעלת עשר פאות. בראש התיק זוג רימוני כסף מאסיביים (בסגנון האופייני לרימונים מצריים). חלקו החיצוני של התיק מחופה בד קטיפה בצבע אדום, אליו ממוסמרים עיטורים שונים ובהם לוחיות כסף הגזורות בצורת עצי תמר עם אשכולות תמרים (האופייניים אף הם למצרים), מגני דוד, ועוד.
על דופן התיק הימנית ממוסמרת לוחית-כסף עם כתובת הקדשה חקוקה: "ספר תורה זה קדש לה' לק"ק חברת כתר תורה לעלוי נשמת שני הבחורים שנהרגו ברגע אחד פה במצרי'". בחלקו הפנימי שתי פיסות נייר מחופות זכוכית עם עטורים בדגמים צמחיים, וכתובת הקדשה: "קודש לה' לזכרם של עולי הגרדום הרוגי מלכות שנפלו על קדוש השם למען עם ישראל" (מאוחרת; זהה בשני צדי התיק).
לוחמי הלח"י אליהו בית צורי (יליד תל-אביב, 1922) ואליהו חכים (יליד לבנון, 1925), התנקשו בחייו של הלורד מוין, וולטר אדוארד גינס, אשר כיהן כשר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, ומקום מושבו היה בעיר קהיר. הלורד מוין נחשב לאנטי-ציוני, ובאותה תקופה פעל להגבלת העלייה היהודית לארץ ישראל ולקידום הרעיון של הקמת קונפדרציה עצמאית של "המדיניות הערביות הצפוניות" בחסות בריטית.
חכים ובית צורי שהו בקהיר שבועות אחדים בעת שהתכוננו להתנקשות, במהלכם עקבו אחר שגרת יומו של מוין ותכננו את המבצע, עד שביום 6 בנובמבר 1944 ארבו השנים למכוניתו של מוין, וכשהגיעה – פתח אליהו חכים את דלתה, ירה 3 יריות בלורד מוין והרגו (וירה גם בשומרו), תוך שבית-צורי מחפה עליו. השניים נמלטו מהמקום באופניים בדרכם אל השוק העירוני, אך שוטר זיהה אותם והצליח לירות בבית צורי. חכים חזר לעזור לחברו וכך נתפסו שניהם על ידי המצרים, הועמדו לדין בפני בית דין צבאי מצרי, נדונו לעונש מוות והוצאו להורג בקהיר ב-22 במרץ 1945 בעודם שרים את "התקווה".
חכים ובית צורי נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. בשנת 1975, ביוזמתו של חבר הכנסת יצחק שמיר (שהיה ממנהיגי הלח"י, הכיר את השניים ושלח אותם למשימה), הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם חילופי שבויים עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי בחלקת "עולי הגרדום" בהר הרצל.
חברת "כתר תורה" הנזכרת בכתובת ההקדשה נוסדה ברובע היהודי הישן של קהיר בשנת 1910 ונועדה להקנות יסודות בלימודי יהדות ושיעורי דת לתלמידים תושבי השכונה; אחד ממייסדיה היה הרב עזרא עטייה (מראשי ישיבת פורת יוסף בירושלים).
כתובת הקדשה נוספת מוצנעת בתחתית אחד מעיטורי הכסף הגזורים בצורת עצי תמר: "ע"נ [עילוי נשמת] הנפ' בקי"ו [בקיצור ימים ושנים] מר רוזין אבו ריש תנצב"ה" וכתובת נוספת הנוגעת לתיקון ספר התורה: "תקון ועב' ספר תורה זה יד שלמה חמשה הי"ו זיע"א [!]".
גובה התיק: 90 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים ופרימות בחיפוי הבד. קילופי צבע. לוחית-הקדשה אחת חסרה. עיטורים מנותקים חלקית, עם פגמים קלים. גובה הרימונים: 24 ס"מ. תיקוני הלחמה. כיפופים. כתמים. שרשרת אחת ופעמון חסרים. גובה הקלף: 43 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דהיית דיו בחלק מהאותיות.