דף גדול בכתב-יד על קלף - המלצות רבנים לפדיון שבויים - מרבני פולין וגרמניה, הולנד ולונדון - ביניהן המלצת ה"נודע ...

דף גדול בכתב-יד על קלף - המלצות רבנים לפדיון שבויים - מרבני פולין וגרמניה, הולנד ולונדון - ביניהן המלצת ה"נודע ביהודה" - לונדון, תק"י 1750
דף גדול בכתב-יד על קלף, העתקת אגרות המלצה של רבנים לפדיון שבויים, כולל המלצות רבני פולין וגרמניה, הולנד ולונדון. [לונדון?, תק"י 1750].
דף קלף בפורמט גדול, כתוב בשני טורים. כולל מכתבי המלצה עבור שלושת האחים: משה, יעקב ויצחק בני ר' משה הכהן ממקדוניה, סוחרים יהודים שנקלעו למשבר כספי חמור לאחר שספינתם, שהיתה עמוסה בסחורה - שלהם ושל אחרים - טבעה בים. בעקבות כך שקעו בחובות כבדים. הם נאסרו יחד עם נשיהם וילדיהם, אך הצליחו לברוח בעצמם בעוד הנשים והילדים נותרים במאסר. לאחר שברחו נאלצו לצאת למסע גיוס תרומות ל"פדיון שבויים" עבורם ועבור משפחותיהם.
"משה יעקב ויצחק בני ר' חיים הכהן. דרך אניה בלב ים בספינה מלאה כמה סחורות מממון עצמם וממון תוגרמים אשר לקחו בהקפה לשאת ולתת להרויח, ועבר בים צרה רוח סערה ושבר הספינה ונטבעה... וקמו התוגרמים המלוים ותפסו נשיהם ובניהם ונתנו בסוגר בשביל ערבון עד שיפרעו להם...".
"הני שלושה אחים... היו סוחרים גדולים גבירים ונכבדים... ועכשיו באו בגלגל החוזר בעולם... כי דרך אני' בלב ים... והים הולך וסוער ברוח סועה וסער ונשברה הספינה... ונשארו בחוסר כל... והנושים באו לקחת ישמעאלים אכזרים ולקחו ובזזו כל אשר בבית ובשדה... ונתנו אותם בכבל אסור הם ונשיהם ובניהם... ונמלטו מהתפיסה, ונשארו נשיהם ובניהם בידי אכזרים...".
בעמוד הראשון, בחלקו הימני-עליון - כתב המלצה מאת רבני ונכבדי הקהילה הספרדית בחוטין (Khotyn, בסרביה, כיום: אוקראינה), בטור השמאלי ובעמוד השני בטור הימני, העתקה של 14 אגרות המלצה "מגוף הכתבים שנכתבו ונחתמו הרבני' המפורסמי' דמדינות פולין ואשכנז יצ"ו". ההמלצות הן מרבני פולין (פודוליה) וגרמניה, ובין היתר מופיעה גם המלצתו של רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" שכיהן באותה עת כרב בעיר יאמפולי. בעמוד הראשון, בטור הימני, מופיעים נוסחי המלצות שניתנו לאחים בהולנד, באמשטרדם ובהאג; ובעמוד השני, בטור השמאלי, כתב המלצה שניתן בלונדון.
כתב ההמלצה מחוטין וכתבי ההמלצה מרבני פולין וגרמניה הועתקו באות מרובעת (כדי שיהיו מובנים ליהודים אשכנזים), ואילו כתבי ההמלצות מרבני הקהילות הספרדיות באמשטרדם ולונדון, הועתקו בכתיבה ספרדית בינונית. להמלצות מאמשטרדם והולנד נוספו רישומים בפורטוגזית המפרטים את סך התרומות שניתנו לאחים.
עיון בכתב היד שלפנינו מתווה את דרך מסעם של האחים לגיוס תרומות. בקהילה הספרדית בחוטין קבלו כתב המלצה, בחודש תשרי תק"ט (1748). בסוף אותה שנה סבבו בפודוליה: בכ"ו באלול היו בזוואנץ - שם קיבלו מכתב מאת "הגבירים הקצינים הספרדיים" המופנה אל ה"נודע ביהודה" ומבקשים ממנו להמליץ על האחים, כדי שיוכלו לצאת למסע גיוס תרומות בקהילות האשכנזים; ואליהם הצטרף הרב המקומי ("הק' יהודה ליב מסקאל"). לאחר מכן ביקרו ביאמפולי - כנראה בערב חג הסוכות תק"י. אז כיהן בעיר ה"נודע ביהודה" והוא העניק להם המלצה. לאחר מכן היו בראש חודש חשוון - בהארחוב, בו' חשון - בלאדמיר שבווהלין, בט"ו חשון - בזאמושט, ובאותו יום גם בשברשין, בכ"ו חשון - בקרו בקראשניק, בכ"ד חשון - באפטא, בערב ראש חודש כסליו - בחמלניק, ובראש החודש - בפינטשוב. בכל המקומות האלה קיבלו אגרות המלצה מהרבנים המקומיים. משם יצאו לגרמניה: בג' בטבת - היו בפרנקפורט דמיין, בי"ג טבת - בברלין, בראש חודש שבט - בהלברשטאט, בי"ב שבט - בהנובר. גם בערים אלה קיבלו את המלצות הרבנים המקומיים. משם עברו להולנד: בכ"ח באדר ב' היו באמשטרדם ושם קיבלו אגרת המלצה מרבי יצחק חיים ן' דנא די בריטו. בכ"ו באייר היו בהאג ושם קיבלו אגרת המלצה מרבי דניאל הכהן רודריגז. בסוף חודש אייר היו שוב באמשטרדם ושם קיבלו אגרות המלצה משני שלוחי א"י - רבי מסעוד בונאן שליח טבריה, ורבי מאיר שיגורה שליח צפת.
כתב ההמלצה האחרון שמופיע בדף שלפנינו נכתב בלונדון בחודש תמוז תק"י, ע"י רב הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר - רבי משה גומיש די מישיקיטה (ראה אודותיו פריט 161). רבי משה כותב כי לאחר שהאחים לא הצליחו לגייס את הסכום הדרוש להם, הוחלט שיתפצלו ושנים מהאחים ייסעו למושבות החדשות של היהודים הפורטוגזים במרכז אמריקה: "הוצרכו להפרד איש מעל אחיו שהשני אחים הלכו לאיי הים, בתחילה לקוראשון [קוראסאו] ואח"כ ילכו לברבאדאס [ברבדוס] ולג'אמאיקה, כדי למהר פדיון השבויים, וזה משה האיש הגדול מצאתיו בא פה למחננו לונדריש...".
מסגנון הכתב נראה שנכתב ע"י סופר ספרדי מהקהילות הספרדיות-פורטוגזיות בהולנד או בלונדון. מאחר וכתב ההמלצה האחרון נכתב בלונדון, ניתן לשער שההעתקה שלפנינו כולה נעשתה שם.
העתקה של אגרות המלצה אלו - ממקור אחר - פורסמה ע"י פרופ' מאיר בניהו, מתוך כת"י פנקס מפירארה, בו הועתקו האגרות ע"י סופר הקהילה, כנראה רבי יצחק לאמפרונטי (כת"י באוסף ישעיה זנה שבמכון בן צבי, מס' 4054). שם מופיעות אגרות נוספות, מהמשך מסעו של האח משה - באלג'יר ובערי איטליה. ראה: מ. בניהו, היחסים שבין יהודי יון ליהודי איטליה', תל אביב תש"מ, עמ' 22-23, 266-278.
דף קלף גדול. גובה: 58 ס"מ. רוחב: 51.5 ס"מ. כתמים. שני חורים טבעיים. סימני קיפול.