מכתב בכתב ידו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז – ברכות לקבלת רבי מנחם מנדל פנעט מדעעש למשרת רב ומורה צדק

מכתב ברכות (לא חתום) בכתב יד-קדשו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז, בעל ה"דברי חיים". [צאנז, תר"ד בערך 1844].
נשלח אל הגאון הקדוש רבי יחזקאל פאנעט בעל "מראה יחזקאל", בברכה לרגל התמנות בנו רבי מנחם מנדל מדעעש לרב ומורה צדק [בעיר אהרישאר, מחוז דעעש]:
"ב"ה. מכתבו הגיעני ושמחתי לאשר בנו הרב החריף מ"מ נ"י נתקבל לרב ומורה יצדק [?], וחפץ ד' יצליח בידו ויעמיד תלמידים הגונים, וירעה עדתו ברחמים וינהלם על מבוע ומרעה טוב, להנהיגם בדרך ישרה, ויתרומם קרנו ויגדל מעלה מעלה".
העתקות משובשות של מכתב זה נתפרסמו בקובץ "היכל הבעש"ט", גליון ח', תשרי תשס"ה, עמ' ק-קא (ראה שם על הרקע ההיסטורי למכתב זה); ובספר "עטרת חיים - ילקוט אגרות קודש", חלק ב', ברוקלין תש"מ, עמ' קו, אגרת צט.
האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל "דברי חיים" (תקנ"ז-תרל"ו), מייסד וראש השושלת של חסידות צאנז. חתן הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים בעל "ברוך טעם". תלמידם של גדולי החסידות רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. צדיק חסידי ופוסק נודע, גדול בתורה אשר נודע כאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורו, לצד פרסומו כאחד מגדולי האדמו"רים. לחצרו נהרו אלפי חסידים ואדמו"רים מרחבי העולם היהודי באירופה. עמד בקשר עם גדולי רבני דורו והיה מהמנהיגים המשפיעים של יהדות גליציה ומזרח אירופה. גם בניו וצאצאיו המשיכו בדרכו בשילוב ההלכה והחסידות, כאשר שימשו במקביל כרבני ערים וכאדמו"רים. המפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שיניווא. עשרות מצאצאיו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בערי גליציה, הונגריה ורומניה. את שושלת צאנז ממשיכות כיום חצרות חסידיות חשובות, ביניהן: צאנז-קלויזנבורג, באבוב, סטרופקוב, טשאקאווא וז'מיגראד, גארליץ, ועוד.
נשוא המכתב: הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל "מראה יחזקאל" (תקמ"ג-תר"ה. תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" = בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני.
בשנת תר"ב-תר"ד בערך נתמנה רמ"מ ע"י אביו כרב המחוזות הצפוניים של מדינת זיבנבירגן, אך מכיון שבאותה תקופה עדיין לא ניתנה רשות מהממשלה לגור בעיר המחוזית דעעש, נתמנה בינתיים לרב בעיר אהרישאר (אורישור Urisor, הסמוכה כ-3 ק"מ לעיר דעעש), ורק בשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
[1] דף. כ-5.5X13 ס"מ. 5 שורות בכתב יד קדשו של ה"דברי חיים". מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.