מכתב ברכת "שנה טובה" מהאדמו"ר רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא – פאטיק, תשרי תרי"ב

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב בנו של רבי ישראל מרוז'ין, אל הנגיד רבי ישראל חיים דניאל מיאס. אחוזת פאטיק, ו' תשרי תרי"ב [1851].
מכתב קבלה על מעות ארץ ישראל, וברכת גמר חתימה טובה "לחיים טובים ושלום". כתיבת ידי סופר וחתימת יד קדשו: "נאם אברהם יעקב במוה"ר ר' ישראל". נכתב בראשית תקופת כהונתו כאדמו"ר, בשנת פטירת אביו רבי ישראל מרוז'ין, ופחות מחודש לאחר פטירת אחיו הבכור רבי שלום יוסף בי"א אלול תרי"א.
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא – רבי אברהם יעקב פרידמן (חשון תק"פ-אלול תרמ"ג 1819-1883), מגדולי האדמו"רים ומנהיגי היהדות בדורו. בנו וממלא מקומו של אביו הקדוש רבי ישראל מרוז’ין בבית מדרשו בעיר סדיגורה. חתנו של האדמו"ר רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן", ובזיווג שני חתן אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט.
בסוף שנת תרי"א נתמנה לאדמו"ר בסדיגורא על מקום אביו ועל מקום אחיו הבכור רבי שלום יוסף (שנפטר בי"א אלול תרי"א). כפי הנראה הגיע לסדיגורא במהלך שנת תרי"ב (דרך המלכות, עמ' 455). המכתב שלפנינו נכתב עדיין באחוזת פאטיק, לפני הגיעו לסדיגורא [באנצ' לחסידות, א, עמ' קח נכתב: "לאחר שנפטר אביו בשנת תרי"א ישבו כל ששת הבנים באחוזת אביהם בפוטוק. בשנה זו נפטר הבן-האח הבכור רבי שלום יוסף מרוז'ין. לימים נוראים של שנת תרי"ב נתבקש רא"י לבוא לסדיגורא, ומאז ישב בעיר זו באופן קבוע ועל שמה נתפרסם" - במכתב שלפנינו מופיע שם מקום כתיבת המכתב: "פה פאטיק" בתאריך ו' תשרי תרי"ב, והדבר אינו מתאים כ"כ למידע שנמסר באנצ' הנ"ל שרבי אברהם יעקב הגיע לחצר הקודש בסדיגורא כבר בימים נוראים בתשרי תרי"ב].
כיהן באדמורו"ת קרוב לל"ב שנה והנהיג עדה חסידית של אלפי חסידים ואנשי מעשה. רבים נהרו לקבל את ברכותיו, הדרכתו ועצתו. איש קדוש ונסתר, אשר באקראי נודע כי עסק רבות בתיקון נשמות נפטרים אשר הגיעו אליו מן השמים בבקשת תיקון נשמותיהם. נודע בהנהגתו המלכותית כדרך אדמו"רי בית רוז’ין ברוב עושר והרחבה, אך הוא כשלעצמו היה קדוש ופרוש הממעט באכילה, עד כדי שמעיו הצטמקו לגמרי. עמד בהנהגת היהדות החרדית בדורו, והצטרף אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז בהתארגנות "מחזיקי הדת" בגליציה. ביוזמתו הושלם בית הכנסת המפואר "תפארת ישראל" בירושלים. בפעילותו הציבורית עמד בקשרים עם אישים שתפסו מקום חשוב בפוליטיקה הבינלאומית, ביניהם סיר משה מונטיפיורי והדיפלומט הבריטי לורנס אוליפנט, שהגיע במיוחד לסדיגורה כדי לפגוש בו (דרך המלכות, עמ' 456). סבל מרדיפות השלטון הרוסי את בית רוז’ין, ולאחר שפנה אל מונטיפיורי במכתב בו ביקש את הצלת יהודי רוסיה מידי הצאר הרוסי, פנו השלטונות הרוסיים אל שלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית בעלילה על זיוף כספים, שבעקבותיה נאסר למשך כשנתיים (בין השנים תרט"ז-תרי"ח).
מקבל המכתב: הנגיד רבי ישראל חיים דניאל מיאס (יאסי, רומניה), גביר מפורסם שהיה מקושר עם גדולי צדיקי החסידות, שהיו באים להתארח בביתו. בין היתר היה מקורב ל"אוהב ישראל" מאפטא, שבעקבותיו קיבל את רבנות יאסי. רבי ישראל מרוז'ין, אביו של האדמו"ר מסדיגורה (כותב המכתב שלפנינו), התארח בביתו בחורף תר"ב, כשברח מהכלא בקייב ליאסי. רבי דניאל מיאסי היה חסיד עובד ה', שהיה קם בכל לילה לערוך תיקון חצות. בארמונו בנה בית מדרש מיוחד לתורה ותפילה. "מספרים שהיה לו חדר שהיה טוח בזהב מיוחד לאכסניא של משיח צדקנו" (רבי ישעיה הורוויץ, זכרונות שילה, נדפס לראשונה בספר מגדל עז, לר"י מונדשיין, עמ' רנא).
דף כפול, 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וסימני קיפול. פגיעה קלה בפינה השמאלית העליונה. חותמות ורישום סידורי בראש הדף.
אגרת זו ותצלומה (החלקי) נדפסו בספר "אגרות הרה"ק מרוזין ובניו", ב, עמ' קנב-קנג.