מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבינו החיד"א - עם ברכת "לא תאונה אליך רעה ובריא אולם, שש ושמח שוקט ובוטח..."

מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבינו החיד"א - רבי יוסף חיים דוד אזולאי, אל תלמידו "חיבת עין ימין חמיד לבא רצוף אהבה מהרש"ך יצ"ו". החותם "חדא"י נפשאי" ומברכו "לא תאונה אליך רעה ובריא אולם, שש ושמח שוקט ובוטח, כנפשך שבעך...". [ליוורנו, שנות התק"מ-תק"ס בקירוב, שלהי המאה ה-18].
4 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבינו החיד"א.
לאחר שורת הפתיחה כותב החיד"א: "לש'[לום] אין קץ, לי הכס"ף אלף כס"ף לדעת מש' הידיד אעתיר אל אלוד' לא תאונה אליך רעה ובריא אולם שש ושמח שוקט ובוטח כנפשך שבעך ונפש שמח באהבתך חדא"י נפשאי".
מהרש"ך שאליו מופנה המכתב הוא ככל הנראה רבי שמואל ב"ר משה הכהן, מחכמי ליוורנו, שהחיד"א מכנהו (בספרו 'מחזיק ברכה', אורח חיים, סימן תקי"א, א): "ידידי המשכיל כמה"ר שמואל הכהן", והיה מפורסם כתלמידו של החיד"א [ראה: מאיר בניהו, רבי יוסף חיים דוד אזולאי, עמ' סז].
החיד"א נהג לעתים לחתום במליצה "חדא"י נפשאי" [בארמית: שמחה נפשי], שהמילה הראשונה בה היא ראשי תיבות שמו [ראה לדוגמה: אגרות החיד"א, ליוורנו תרכ"ז; אגרות לא, לז, מג, סד].
רבינו החיד"א - רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, אשר כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה, ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי.
בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון, מסע שנמשך כחמש שנים בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו. בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה השתקע בליוורנו שבאיטליה, בה כיהן ברבנות והוציא את רוב ספריו.
דף מקופל, 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי דיו, סימני קיפול ובלאי.