מכתב סמיכה לאדמו"ר - מאת רבינו חיים הלוי מבריסק – מינסק, תרע"ו

מכתב בחתימת ידו וחותמתו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. מינסק, ט"ו בשבט תרע"ו [1916]. כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של רבי "חיים הלוי סאלאווייציק" [כפי הנראה, המכתב נכתב ע"י בנו הגרי"ז סולובייצ'יק ונחתם ע"י אביו הגר"ח].
כתב סמיכה להוראה - שניתן להאדמו"ר רבי מנחם נחום רבינוביץ, בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזבה, וחתן האדמו"ר רבי יוסף מקוידינוב. בתוך הדברים רומז רבי חיים על כחו של האדמו"ר בנתינת ברכות: "מכיריו יבורכו לרגליו ויאושרו בגללו, כמאמרם תיכף לתלמיד חכם ברכה".
"היה אצלי מע"כ הרב הגדול בתו"י [בתורה ויראה] חריף ובקי וכו' מ' ר' מנחם נחום נ"י בן הרה"ג וכו' מ' ר' פינחס נ"י ראבינאוויץ, ודיברתי עמו בד"ת [בדברי תורה] ומצאתיו נו"נ [נושא ונותן] בדרך ישרה, במלחמתה של תורה... ומשיב דבר לאשורו בדברים מכוונים להלכה. כן הוא נעלה בכל וממולא בכל יקר וסגולה. נפש עדינה ומגזע היחש, והוא חתן הרה"ג מקאיידינאוו זצ"ל... ע"כ יבואו דברי להכיר טובו לאחרים. מכיריו יבורכו לרגליו ויאושרו בגללו, כמאמרם תיכף לת"ח [לתלמיד חכם] ברכה – נאם חיים הלוי סאלאווייציק".
הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וואלוז'ין. עם סגירת הישיבה עבר לכהן כרב בבריסק על מקום אביו שנפטר בשנת תרנ"ד, והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו. נודע במלחמתו הבלתי-מתפשרת בתנועת הציונות [הגר"ח היה רגיל לומר כי מטרתה העיקרית של תנועת הציונות, היא עקירת האמונה וקיום התורה מעם ישראל]. ממקימי "אגודת ישראל". עם כל פעילותו הרבה בעניני חסד ועניני ציבור, לא פסקה מחשבתו מללמוד ולחדש בדברי תורה, ועסק בתורה בעיון רב עד כלות כל הכוחות. מקבץ קטן מחידושי תורתו, נדפס כעשרים שנה לאחר פטירתו בספר "חידושי רבינו חיים הלוי" על הרמב"ם, שנדפס ע"י בנו הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (בריסק, תרצ"ו – בהקדמת בני המחבר הם כותבים, כי ספרו זה נכתב במשך שנים רבות ועבר בירור אחר בירור "עד מאה פעמים"). חידושי תורה רבים נפוצו בשמו "מפי השמועה" ברחבי ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש, מהם הודפסו "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל [בשנים האחרונות נדפסו כמה ספרים ממחברות הטיוטות של הגר"ח, עם חידושים המתאימים בחלקם לחידושי הגר"ח מפי השמועה].
מקבל הסמיכה: האדמו"ר מקוידינוב חיפה – רבי מנחם נחום רבינוביץ (תרמ"ז-תשי"ט), בנו של האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה-ליניץ (תרכ"א-תרפ"ו), וחתן האדמו"ר רבי יוסף פרלוב מקוידינוב (נפטר חנוכה תרע"ו – כחודש וחצי לפני כתיבת מכתב זה). כיהן ברבנות ובאדמו"רות ברוסיה. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה אב"ד בית הדין בחיפה. בעל "מחשבת נחום".
בספר "מחשבת נחום" (ירושלים תשס"ד, עמ' רלט) מספר בנו על צורת קבלת מכתב הסמיכה שלפנינו מאת הגר"ח: "שמעתי מאדאמו"ר אשר בעת בואו [למינסק] אל הגאון הגדול המפורסם רבי חיים מבריסק כדי לקבל ממנו היתר הוראה וסמיכה, פגש את רבי חיים יושב בביתו מוקף עם כמה רבנים וצורבים, ואחרי שהגר"ח שקבל את פניו ברוב הוקרה וחיבה, סיפר לו על מטרת בואו לקבל סמיכה. שאלו הגר"ח האם יש לו כבר כתב סמיכה. השיב לו כי כבר קיבל כמה כתבי סמיכה. ביקשו רבי חיים שיראה לו אותם. מסר לו אבי כתב סמיכה מאחד מגדולי הרבנים. העביר רבי חיים עיניו על הכתב ויפטיר בלשונו: קאלט! [=קריר]. אמר לו אבי מה הפלא, הלא רב זה מתנגד הנהו. שאלו רבי חיים: ומה אני?! השיב לו רבי נחום: כת"ר הוא חצי-חסיד..." [ראה שם המשך הסיפור, בצילום מצורף מהספר]. בהקדמת הספר הנ"ל (עמ' [5]), מציינים כי המכתב הנלהב (שלפנינו) נוסח ונכתב על ידי בנו הגרי"ז סולוביצ'יק אב"ד בריסק.
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.