מכתב מרבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי איצל'ה בלאזער ורבני קובנא - ברכות ליובל השבעים של רבי עזריאל הילדסהיימר

מכתב ברכות ליובל השבעים של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר, מאת רבני ונכבדי העיר קובנה, ובראשם רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא ורבי יצחק בלאזער אב"ד פטרבורג. קובנה, תר"נ [1890].
מכתב ארוך על דף בפורמט גדול. ארבעת השורות הפתיחה נכתבו בכתב-ידו של רבי יצחק אלחנן, הכותב: "כבוד ידיד ד' ויד"נ ה"ה הרב הגאון הג' הצדיק המפורסם מוכתר במעלות ומדות תרומיות ונעלות פאר הזמן וכו' כקש"ת ומ"ה עזריאל היילדיסהיימר שליט"א האב"ד לעדת ישורון בברלין יחי'".
המשך המכתב בכתיבת סופר, ובו איחולים וברכות לרגל מלאת לרבי עזריאל שבעים שנה.
בשולי המכתב חתימת ידו של רבי יצחק אלחנן ספקטור, עם חותמתו, ואחריה חתימות ארבעה מרבני ונכבדי העיר קובנא: רבי יצחק מאיר רבינוביץ - רבה של סלבודקה (אז פרבר בעיר קובנא); רבי יצחק (איצל'ה) בלאזער "רב בע"מ [בעיר מלוכה] פעטרבורג"; רבי ברוך ברוידא - מיקירי העיר קובנא ומוותיקי תנועת המוסר; ורבי צבי הירש סעלצאווסקי - חתנו של רבי יצחק אלחנן.
לצד חתימותיהם של הרבנים, נוספה חותמת של כולל הפרושים הנודע בקובנא, עם הכיתוב: "ח'[ברת] מיסדי יסוד קיים מנדיבי עמינו על ידי גאוני הזמן להחזיק לומדי תורה ולנהלם על פלגי התורה והיראה להכשירם להיות מורי הוראה בישראל".
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו, בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
הגאון רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזער (תקצ"ז-תרס"ז) מתלמידיו הגדולים של רבי ישראל מסלנט. מגדולי גאוני דורו וממפיצי תנועת המוסר. כיהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג ובשנים תרכ"ב-תרל"ח עמד בראש הכולל בקובנא. בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים. מחיבוריו שו"ת פרי יצחק וספר "כוכבי אור" שהוציא יחד עם ספר "אור ישראל" מרבו הגרי"ס.
הגאון רבי יצחק מאיר רבינוביץ (תר"ג-תרנ"א), מגאוני ליטא, רב בזעסלא, ולאחר מכן אב"ד סלבודקה, משנת תרמ"ה בערך.
מקבל המכתב: הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"ף-תרנ"ט). מגדולי דורו, תלמידם של בעל "ערוך לנר" ושל רבי יצחק ברנייס מהמבורג. בשנים תרי"א-תרכ"ט כיהן כרב באייזנשטאט והקים בה ישיבה ראשונה מסוגה, בה שולבו לימודי חול בשיטת "תורה עם דרך ארץ". מהלך זה ספג התנגדות וביקורת הן מצד הרפורמים והן מחוגים מסוימים בציבור החרדי, אך גדולי הונגריה וגרמניה הכירו בגדולתו וסמכו את ידיהם על ישיבתו. בשנת תרכ"ט נתמנה לאב"ד ברלין, שם הקים את בית המדרש לרבנים. עמד בראש היהדות האורתודוקסית בגרמניה.
בין רבי יצחק אלחנן ורבי עזריאל הילדסהיימר נתרקמו קשרים הדוקים, על רקע פעילותם כמנהיגים "על אזוריים", הדואגים לצרכיהם ומצוקותיהם של כל היהודים באשר הם - רבי יצחק אלחנן ממקום מושבו ברוסיה ורבי עזריאל ממקום מושבו בגרמניה. בין היתר פעלו יחדיו לאחר פרעות ה"סופות בנגב" [בשנת 1881], אז נוסד בברלין וועד מיוחד לטובת יהודי רוסיה. רבי יצחק אלחנן היה מן העוסקים הראשיים שפעלו לביטול הגזירות נגד היהודים ברוסיה ורבי עזריאל היה בין העומדים בראש הוועד בברלין.
[1] דף. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול, נקבי תיוק.