טורי אבן לבעל ה"שאגת אריה" - מהדורה ראשונה - הקדשת בן המחבר, הגאון רבי אשר גינצבורג-וואלרשטיין אב"ד קרלסרוא

ספר טורי אבן, על מסכתות ראש השנה, חגיגה ומגילה, מאת הגאון רבי אריה ליב גינצבורג בעל ה"שאגת אריה". מיץ, [תקמ"א 1781]. מהדורה ראשונה.
בראש דף השער הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של בן המחבר, רבי אשר אב"ד קרלסרוא (Karlsruhe), שנתנו במתנה (בשנת תקפ"ב? 1822) כפרס הצטיינות לתלמיד צעיר, שהצטיין בבחינתו ע"י רב העיר: "לאות וראי'[ה] שבימי'[ם] האלה העמדתי בכור הבחינה את ילדי עירינו פה מצאתי בתוכם גם הילד שעשועים כ' קאפיל נ"י מברוכסאל, תלמודו שגור בפיו ויודע להבין דברי חכמי'[ם] וחידושים בהלכה ותוס'. נתתי לו במתנה ספר נחמד הזה וחתמתי שמי יום ב' א"ח [אסרו חג] של פסח תקפב"ל – הק' אשר בן הגאון המחבר זלה"ה – החופ"ק קארלסרוא והגלילות יע"א".
הגאון רבי אשר גינצבורג-וואלרשטיין (תקי"ד-תקצ"ז), אב"ד וואלרשטיין ואב"ד קרלסרוא, היה מגדולי דורו, וכבר מימי צעירותו התכתב רבות בהלכה עם גדולי דורו, ה"נודע ביהודה", ה"הפלאה" וה"אור חדש". בן זקונים לאביו הגאון המחבר בעל "שאגת אריה" (תנ"ה-תקמ"ה), וגדול תלמידיו בישיבת מיץ. היה ידוע בחריפותו הרבה עד שאביו הגאון העיד על בנו "שיש לו שכל חריף בתורה יותר ממנו" (הסכמת רבי גדליה ממיץ תלמיד השאגת אריה, לספר גבורות ארי – ראה במסגרת).
כיהן כר"מ בישיבת מיץ ואח"כ בישיבת נידערווערן. לאחר פטירת אביו ה"שאגת אריה" הפצירו בו אנשי הקהילה שימלא מקום אביו כרבה של מיץ, אך הוא סירב בתוקף. משנת תקמ"ח בערך אב"ד וואלרשטיין, בה כיהן כ-25 שנה כרב המדינה. בשנת תקע"ט (1819) עבר לכהן ברבנות קהילת קארלסרוא וכרב ראשי של כל מדינת באדען.
מקים עולה של תורה, מורם ורבם של הרבנים החשובים בקהילות דרום-גרמניה (מחוזות באדן ובוואריה). רבו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר", ושל רבי אלי' ווילשטעטר (ממלא מקומו ברבנות קרלסרוא), רבי אליהו הירש פרעגער אב"ד ברוכזול, ועוד.
בימיו נתמעט מאד לימוד התורה באשכנז ורבי אשר יצא להגן על כבודה להרביץ תורה ולהפיצה בקרב נערי ישראל, כמו שהוא כותב על עצמו: "...ולכן גדרתי בעדי ולא אצא, להחזיק בדקי דתינו הקדושה, להיות למשמרת לנערי בני ישראל, לכבוד ולתפארת אלו אשר יעמדו ואראה בעת בחינתם סימן ברכה במשנתם העולה יפה, אחלק להם כבוד ברבים בלי פרס לקרותם לתורה בשם 'החבר', אולי בזה תרב קנאת סופרים בין נערי בני ישראל" (קובץ בית אהרן וישראל, נ, עמ' קסו, בשם קובץ כרם שלמה, שנה ז, גליון ז, עמ' מד).
מתלמידיו בימי זקנותו היה מקבל המתנה שלפנינו: הגאון רבי יעקב קאפל משה הלוי לוונשטיין מברוכזול, שלימים כיהן כרבה של ק"ק גאיילינגען (Gailingen) והסביבה. בימי נעוריו למד בישיבת קרלסרוא אצל רבי פילטא אפשטיין, רבי אהרן עטלינגר ובנו רבי יעקב עטלינגר (בעל ה"ערוך לנר"). אח"כ למד ר' קאפל בישיבות רבני הערים מיינץ והאנוי, ובשנת תקפ"ה עבר ללמוד בישיבת ווירצבורג. בקובץ כרם שלמה (חשון תשמ"ב, עמ' נז) התפרסם מכתב בעל ה"ערוך לנר" (שכיהן אז כר"מ בישיבת אביו בקרלסרוא) אל רבי אברהם בינג ראש ישיבת ווירצבורג, בו הוא ממליץ על רעו רבי קאפל הנ"ל: "...ואנכי ידעתי את האיש הזה ואת שיחו, כי רוב ימי נעורינו היינו חברים בלמדו פה אצל כבוד אאמ"ו נר"ו, ותמיד מול חכמה ומדע פניו, ויגדל סעיפיהן על הישיבה דק"ק מיינץ ואצל הגאב"ד דק"ק האנוי, עד אשר היה לעץ רענן" (הובא במאסף ישורון, ח, אדר תשס"א, עמ' תשעט). לימים קיבל רבי יעקב קאפל כתב סמיכה לרבנות מאת רבו הראשון רבי אשר וואלרשטיין (ראה קובץ כרם שלמה, שנה ב, גליון ח).
[1], נב, נא-נו דף; מד; מח דף. 32 ס"מ. נייר איכותי ושוליים רחבים. מצב טוב, משתנה. קרע בראש דף השער (עם שיקום נייר עתיק). כתמים וכתמי רטיבות. מעט בלאי. קרעים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה מקורית עם שדרת עור. בבטנת הכריכה מסמכים בכתב יד (הדפים הנ"ל לא הופרדו ולא נבדקו).