הוצא מהמכירה - מכתב רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג (תלמיד ה"שאגת אריה" ורבו של רבי חיים מוולוז'ין) – המבורג, תקמ"ד

הפריט הוצא מהמכירה.

מכתב קצר בחתימת ידו של הגאון רבי "רפאל כהן", אל ראשי קהילות אה"ו. [המבורג], אב תקמ"ד [1784].
מכתב אישור בו הוא מבקש ומאשר להעביר את כספי משכורתו על ידי משרתו: "שלו'[ם] שלו'[ם] כפולה לה"ה האלופי'[ם] הקציני'[ם] המופ'[לגים] דפק"ק אלטונא והמבורג יצ"ו. ימחלו מ"כ [מעלת כבודם] הרמה ליתן למשרתי מוכ"ז [מוציא כתב זה] סך שלשה מאות וחמישים שוק קורנט על שכירו'[ת] שלי. היו'[ם] יו'[ם] ד' י' אב תקמד"ל [תקמ"ד לפרט]. נא'[ם] רפאל כהן".
הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג (חשון תפ"ג-חשון תקס"ד 1722-1803), מגדולי גאוני הדור בזמן ה"נודע ביהודה", ה"שאגת אריה" והגר"א מווילנא. תלמידו המובהק של ה"שאגת אריה" ומרבותיו של רבי חיים מוואלוז'ין. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה במינסק ובכמה ערים בליטא. בשנת תקל"ג עבר לכהן ברבנות פוזנא, ומשנת תקל"ו נתמנה לרבנות אה"ו (איחוד הקהילות: אלטונה, המבורג וונדסבק) בגרמניה. מספריו: "תורת יקותיאל", שו"ת "ושב הכהן", שו"ת "שאלת הכהנים תורה", "דעת קדושים" ו"מרפא לשון", ועוד. תולדותיו נדפסו בספר "זכר צדיק" (ווילנא, תרל"ט).
נולד לאביו רבי יקותיאל זיסקינד כ"ץ אב"ד ריגה ומדינת ליפלנד, ממשפחת הכהנים המיוחסים המכונים כ"ץ [כהן צדק. מצאצאי משפחה זו נמנו רבים מהכהנים המיוחסים בליטא, בהם: רבי זכריה מנדל כ"ץ אב"ד ראדין ורבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים", רבי דוב כ"ץ ורבי דוד כהן "הנזיר"]. בגיל 12 כבר נמנה על תלמידיו של קרוב-משפחתו הגאון בעל "שאגת אריה", שכיהן אז כראש ישיבה במינסק, והיה מגדולי תלמידיו. כאשר עזב ה"שאגת אריה" את מינסק בשנת תק"ב נתמנה רבי רפאל לראש ישיבה על מקום רבו, והוא אך בן תשע עשרה. כיהן אח"כ ברבנות ראקוב (פלך מינסק), ובשנת תק"ז עלה על כס רבנות וילקומיר בה כיהן כעשר שנים "והרבה מופלגי תורה הסתופפו בצילו". משנת תקי"ז אב"ד בגליל העליון דמינסק. רבי חיים מוולאזין למד אצלו בימי נערותו (באחת מתשובותיו כותב רבי חיים מוולוז'ין: "אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו, ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים". חוט המשולש, סימן ט). בתקכ"ג עלה על כס רבנות פינסק (ובאותה תקופה נפגש עם המגיד ממזריטש, ראה להלן). בשנת תקל"ג עבר לכהן ברבנות פוזנא, ובשנת תקל"ו עלה על כס רבנות ג' קהלות אה"ו, אותן ניהל קרוב לשלושים שנה בחכמה ובתקיפות. נודע במלחמתו עם תנועת ההשכלה של משה מנדלסון, ואף הטיל חרם "על כל איש אשר יקרא את התרגום אשכנזי להחומשים אשר כתב בן מנחם".
רבי רפאל הכהן היה נערץ על כל חוגי הציבור באותו דור (מלבד חוגי המשכילים שנלחמו בו והפיצו נגדו ספרי פולמוס וכתבי פלסתר), ולא היה מוכן להתערב במחלוקת המתנגדים והחסידים. עמד בידידות רבה עם הגאון רבי אליהו (הגר"א) מווילנא שהעריצו מאד, אך מאידך נפגש עם המגיד ממזריטש (על פגישה זו ועל יחסו לתנועת החסידות יש מסורות ושמועות שונות ומנוגדות - ראה: הרב י' מונדשיין, במאמרו "הרב ר' רפאל הכהן מהאמבורג ויחסו לחסידות", כרם חב"ד, תשנ"ב, חלק 4, עמ' 117-123; הרב ד' קמנצקי, במאמרו "הג"ר רפאל הכהן והגר"א", ישורון, כא, תשס"ט, עמ' תתמ-תתנז; הרב ד' אליאך, ספר "הגאון", ח"ג, עמ' 915-916 ובהע' 65 שם). רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ בעל "דקדוקי סופרים" כותב עליו: "והיה אוהב נאמן להגר"א אף שבסתר לבבו נטה מעט לדרכי החסידים ונסע להקביל פני הרב ר' בער במעזריטש..." (רנ"נ רבינוביץ, גליונות לספר שם הגדולים, ישורון, כג, אלול תש"ע, עמ' רעג - ראה שם את כל המשך הסיפור על ויכוחיו עם הגר"א בענין זה). מסורת חסידית מספרת כי התוודעותו לחסידות והביקור המפורסם, נעשו בעקבות ביקורו של רבי זושא מאניפולי, שהגיע אליו בשליחות רבו המגיד. לפי סיפור נודע, סירב רבי רפאל לבקשת הגר"א ששלח וביקש ממנו להצטרף ל"חרם" על תנועת החסידות (ראה הקדמת ספר בית רבי, ברדיטשוב, תרס"ב, עמ' 10).
12X19 ס"מ. שלוש שורות בכת"י. מצב טוב.
מכתב דומה מיום י"א מרחשון תקמ"ה מופיע אצל: הרב ראובן דוב דסלר, שנות דור ודור, כרך ב', ירושלים תשס"ד, עמ' קצז-קצח.