קונטרס כתב-יד - 22 עמודים בכתב ידו של בעל ה"נודע ביהודה" רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא - תשובה הלכתית ארוכה - עם קטעים ...

קונטרס כתב-יד - 22 עמודים בכתב ידו של בעל ה"נודע ביהודה" רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא - תשובה הלכתית ארוכה - עם קטעים שלא נדפסו בספרו - התשובה שהסעירה את עולם התורה בשעתו
"קונטרס גדר ערוה" - קונטרס כתב-יד (22 עמודים גדולים), תשובה הלכתית ארוכה בעצם כתב-יד-קדשו של רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג, בעל ה"נודע ביהודה". מהדורה מוקדמת של התשובה בסימן ע"ב מספרו "נודע ביהודה", חלק אבן העזר. [ברודי, תק"ד בקירוב 1744]. עם הוספות רבות בשולי הגליונות בכתב ידו של המחבר מתקופות שונות.
תשובה נודעת זו היא מתשובותיו המוקדמות ביותר של רבינו יחזקאל לנדא, והיא הארוכה ביותר בספרו "נודע ביהודה" - מהדורא קמא שנדפסה בחיי המחבר (פראג, תקל"ו, חלק אבן העזר, סימן ע"ב). התשובה המפורסמת ביותר של הנודע ביהודה, שהוציאה לו שם עולמי כגאון מופלג והסעירה בזמנו את עולם התורה. בתשובה זו חידש רבינו ה"נודע ביהודה" יסודות מחודשים בדיני עדות, שהקימו עליו את לומדי וגדולי התורה בכל אתר ואתר [מעל מאה קושיות ופירכות הקשו גדולי האחרונים על תשובה זו, ורבות מהן הובאו במדור לקוטי הערות, שבמהדורת ה"נודע ביהודה", הוצאת מכון ירושלים]. על תשובה מפורסמת זו אמר האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש, בשם זקנו בעל ה"תניא", כי הנודע ביהודה היה יחיד בדורו בהוראותיו, ועל אף שרבים מגאוני הדור חלקו עליו בפסק זה, היה הדין אתו וכוון להלכה ולמעשה [ראה מסגרת].
הפרשיה הקשה שעליה נכתבה תשובה זו, אירעה בשנת תק"ד בערך (כך עולה מספרו דורש לציון, דרוש י"ג, ראה חומר מצורף), בעת שישב בברודי, בהיותו כבן 30. בתשובה זו הכריע לאסור אשת-איש שנתקבלו עליה עדויות קשות שזינתה. לפי המסופר נרדפו ה"נודע ביהודה" ורבי אברהם גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט) ע"י משפחת האשה הנ"ל, ומשום כך עזבו רבי יחזקאל לנדא ורבי גרשון מקיטוב את העיר ברודי. רבי יחזקאל לנדא עבר לכהן ברבנות יאמפלא, ורבי גרשון מקיטוב נסע לקושטא ועלה לארץ ישראל [ראה במסגרת].
התשובה עוסקת ביסודות הלכות עדות, בענייני עריות החמורים, והיא נכתבה כחיבור שלם הבנוי לתלפיות בסדר מופתי. בראשית הדברים כותב הנודע ביהודה את הכרעתו ומסקנתו הסופית: "אשה זו אסורה לבעלה באיסור חמור האמור בתורה... וצריכים אנו לברר היטב ע"פ הש"ס והפוסקים... כל פרטי היתרים שיש להמציא... ולברר שכולם אין בהם ממש...". לאחר מכן מונה הנודע ביהודה בששה סעיפים, "ששה היתרים אשר עלה על רעיוני בתחילת העיון והמחשבה". אך "כאשר העמקתי בעיוני בש"ס ופוסקים ראשונים, לא נשאר לנו שום היתר כלל", וכאן הולך הוא וסותר באריכות וביסודיות, סעיף אחר סעיף מששת סעיפי ההיתר, ומשאיר את האיסור על כנו.
במשך השנים שבין כתיבתה להדפסתה, ערך הנודע ביהודה את התשובה הנ"ל מחדש. גוף כתב היד שלפנינו מכיל את עיקר התשובה בכתיבה מסודרת, ולאחר מכן - מחק ותיקן, הוסיף הוספות והגהות ארוכות רבות בכתב ידו בשולי הדפים. רוב ההגהות שבשולי כתב היד שלפנינו נדפסו אח"כ גם בספרו, אך שתיים מהן לא נדפסו (הראשונה מופיעה בדף ה/1, מתחילה במילים "השיבני איש תבונות א'[חד]... כן השיבני, ובאמת לא קשה מידי...". השנייה מופיעה בדף ט/1 בצד ימין של הגליון).
דף נוסף עם הוספה השייכת לדברים שנכתבו בדף ג/2, המתחילה במילים "בעניין ההיתר הראשון שכתבתי בדף שאח"ז עמוד ב'...". בצדו האחורי של דף זה, בראש העמוד, מופיעים שלושה רישומים: "קונטרוס גדר ערוה", "קונטרוס", "תשובת הרב מורינו ורבינו...".
כתב היד שלפנינו הוא עריכה מוקדמת של קונטרס התשובה, שכן במהדורת הדפוס של סימן זה, נוספו קטעים רבים שאינם בכתב-היד שלפנינו. גם חלק משינויי המילים הם תיקונים שכנראה שונו ע"י המחבר טרם ההדפסה – אך מאידך, למרות ההוספות הרבות במהדורת הדפוס, ישנה חשיבות מיוחדת לקונטרס כתב-היד שלפנינו לבירור הגירסא הנכונה בדבריו של המחבר. בהשוואת נוסח הדברים נמצאו מילים רבות ואפילו משפטים שלמים שהשתבשו בדפוס, החל מן המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר, ועד למהדורות החדשות והמוגהות שבימינו [כולל מהדורת "מכון ירושלים"]. חלק מהטעויות הן טעויות דפוס רגילות, שלעתים יש בהן שינויי משמעות, וחלקן הן השמטות ו"תיקוני" הצנזורה [להלן מספר דוגמאות: בדפוס ראשון, דף עט/2, בד"ה "ועפ"ז" נדפס: "באשרת כנעני' בסקילה", ובכת"י (ג/1, בהגהה בצד שמאל): "בע"ז בסקילה"; שם בהמשך הקטע, נדפס: "דעיקר הק"ו של מה הסוקל", ובכתב-היד (שם בהגהה בצד ימין): "דעיקר הקושיא של מה הסוקל"; בדפוס ראשון דף פב/2 בסוף הקטע הראשון, נדפס: "בשם הרשב"א ז"ל" [=זכרונו לברכה], ובכתב-היד (דף [1], הדף האחרון): "בשם הרשב"א וז"ל" [=וזה לשונו]; בדפוס ראשון דף פד/1, בד"ה "והנה... עבירה גדולה כמו מומר לעכו"ם... וחייב ליהרג ולא לעבור, ומה גם בשעת הגזירת השמד פשיטא שמחויב ליהרג ולא לעבור אפילו לשנויי..." (המילים המודגשות הושמטו בדפוס, ונמצאים בכתה"י דף ה/1); בדפוס ראשון דף פז/2, בד"ה "יתר", נדפס: "ריבות טופרי ומזייא", ובכתב היד: (י/1): "רביית"].
ההגהות הארוכות הנוספות שנוספו בשולי כתב היד שלפנינו נדפסו בספר "נודע ביהודה" בדרך כלל בנפרד בחלונות בתוך הטקסט תחת הכותרת "הגה"ה" [=הגהת הרב המחבר], אך חלק מן ההגהות הארוכות שולבו בתוך הטקסט, ולפעמים בטעות. לדוגמא: במהדורת הדפוס (דף עט/1 בקטע המתחיל "ועפ"ז תירצנו") מופיע באמצע הטקסט משפט "כאשר הארכתי בפנים". המעיין אינו מבין הכוונה, כי היה צריך לכתוב 'כאשר הארכתי לעיל'. אך המעיין בכתב-היד שלפנינו רואה שמשפט זה נכתב בתוך הגהה נפרדת בשולי הטקסט, ולכן כתוב "בפנים" ולא כתוב "לעיל". שילובו של הקטע הנוסף כחלק מן הטקסט, יצר את טעות הדפוס המעניינת הזאת.
רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות אשר כל בית ישראל נשען עליו. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מגיל 13 עד גיל 30, דר בעיר ברודי, שהיתה אחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותו הדור. בה היה הקלויז המפורסם של "נסיכי אדם, רבנים מופלגים, חכמי תעודה דקלויז רבתא, קדושי דק"ק בראד", שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בפירושי הש"ס ובפסקי הלכות, ובחיבורי הקבלה המפורסמים שיצאו מתחת ידם. בברודי כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בתקופת מגוריו בברודי התיידד עם חכמי הקלויז המפורסמים, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז".
בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (ימפולי Jampol), ובשנת תקי"ד (1754) עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג וגלילותיה. בשבתו בפראג הנהיג את נשיאותו ברמה, והתפרסם כאחד מגדולי מנהיגי הדור. בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור (תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט". עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א). שאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כ-850 מתשובותיו נדפסו בספריו נודע ביהודה. ספריו שנדפסו בחייו, "שו"ת נודע ביהודה – מהדורא קמא", וחידושי צל"ח על מסכתות פסחים וברכות, הוציאו לו שם עולם כבר בחייו [בספרו נודע ביהודה - מהדורא תניינא (שנדפס לאחר פטירתו, פראג, תקע"א) נדפסו תשובות ממנו לעשרות ומאות, על קושיות שנשלחו אליו ממחוזות שונים, על ספרו הראשון].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". הנודע ביהודה כותב באחת מתשובותיו, על אחד מחידושיו שחידש: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה"חתם סופר" באחת מתשובותיו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".
יא דף + [1] דף נוסף. 22 עמ' כתובים בכתב יד קדשו של הנודע ביהודה. 32.5 ס"מ. מצב כללי טוב, הדף הנוסף במצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים, בלאי בשולי חלק מהדפים. בדף הנוסף סימני קיפול, עם כתמים כהים על סימני הקיפול, ופגיעה קלה בטקסט בשורה אחת.