צוואת הגאון הגדול רבי משה הלוי סגל המבורגר תלמידו המובהק של מרן החת"ם סופר-בעצם כתי"ק וחתימתו, תרל"ג.

צוואת הגאון הגדול רבי משה הלוי סגל המבורגר תלמידו המובהק של מרן החת"ם סופר-בעצם כתי"ק וחתימתו, תרל"ג.

בתחילת הצוואה, פותח שויתי ה' לנגדי תמיד.. שאזכה לראות משיח צדקנו.. ומזכיר חסדי ה' על כל הטובה שגמל לו, ועל שזיכה אותם להגיע לירושלים.. גם חנני ה' להשיא לבני ולבנותי.. בשידוכים הגונים..

ובצוואתו מצווה להם עשרה דברים, ושלושה בראש ובראשונה, (1) שלא יצאו לחוצה לארץ..אם לא לצורך רפואה.. (2) ללמוד כל שבוע הסדרא עם פירש"י.. (3) שתתנו מכל אשר יתן לכם ה' חצי מעשר.. (4) שתלכו פעם בשבוע לכל הפחות לשאול בשלום אחיותיכם.. (5) אל תלכו על קברי אם לא שילמתם פרשת השבוע עם פירש"י.. (6) אל תלך אשה על קברי להתפלל חוץ מיוצאי חלצי. (7) ..בתורת בקשה, שתלמדו בחברותא כל יום שעה אחת לכל הפחות.. שתתקנו קצת את נשמתי.. (8) עבור נחלה.. הנחלתי לכם בע"ה נחלה גדולה..שהבאתי אתכם לארצינו הקדושה, ולירושלם עה"ק ת"ו.. תחלקו ביניכם בהשכל לבלתי יתערב זר עמכם, ותתנו חלק כחלק גם לשני חתני.. ובשום אופן לא תמסרו דבר ממני לאיש זר. (9) אני מבקש מאוד מאוד משני חתני.. שיהי' להם שלום וריעות עם נשיהם בנותי תחי' ובזה ודאי יעשו נחת רוח לנשמתי. (10) אני מבקש מאוד מאוד.. שיסכימו ויעשו צדקה וחסד עם זוגתי מ' מינדל תי' שיתנו לה כל ימי מיגר אלמנותה, לעכל הפחות מעות נפש עשרה גראדין..וה' ברחמיו יעשה גם עמכם חסד ורחמים, להרבות אתכם ולהיטיב לכם..

וחותם שמו- דברי אביכם המצפה על טובתכם הק' משה סגל נאוועמעסטע.

רבי משה הלוי סגל המבורגר נוומיסטה: [תקס"א-תרמ"ח 1801-1888] נולד בעיר נאוואמעסטא. בהיותו בגיל צעיר הגיע לישיבת החת"ם סופר בחוסר כל. שם עלה ונתעלה עד כי נחשב בין התלמידים האהובים והמעולים שבישיבה. רבו ה"חת"ם סופר" קרא לו "משה עיר חדשה" - תרגום שם עירו, נאוועמעסטא. שם זה נשאר לו עד יום מותו. התקרב לרבו מאוד עד שהיה המוציא והמכניס של הישיבה ושל בית רבו, ונודע כבן בית אצל רבו החתם סופר והיה מהדמויות המשפיעות בישיבתו. נודע בפרישותו, קדושתו וחסידותו המופלגת. לאחר חתונותו נתפרסם כאיש צדיק מתנהג בחסידות, וגם לאחר נישואיו נמנה בין בני ביתו הקרובים של החת"ם סופר. 

סיפור מיוחד נתפרסם כשבשנת ת"ר, כשחלה החת"ם סופר את חוליו האחרון, הלך תלמידו רבי משה וערך כתב שכל תלמידי הישיבה ובעלי הבתים שבעיר ינדבו משנותיהם כל אחד כטוב לבבו לרבם ה"חת"ם סופר". כל אחד כתב כמה שנים הוא מנדב וחתם את שמו, בכדי שהרב יאריך ימים ושנים של מתנה. כאשר נתמלא הכתב בחתימות רבות ועלה מספר השנים לסך מסוים, הביא את הכתב לרבו ואמר לו: "בטוח אני שרבנו עוד יאריך ימים אצלנו ויהיה הרב והמדריך שלנו". כשראה החת"ם סופר את הרשימה, אמר לתלמידו: "בזכות זה תאריך שנים ותחיה חיים טובים ונעימים". ברכתו של הרב נתקיימה, כי רבי משה חי עד גיל שמונים ושבע שנים חיים טובים ללא חולי.

ה"חת"ם סופר" בתעודתו לרבי משה כותב: "משה עלה ונתעלה עליות בקודש ה"ה תלמידי הבח' המופלא הר"ר משה עיר חדשה, למד ושימש בשקידה ועיון רב... לא פנה אל רהבים כי אם ביעלת חן ואילת אהובי' מתון ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, ומילא ידו בהרבה סוגיות והלכות מבין מביט בהבטה וסיקור בעיון נמרץ... כל מן דין אמרתי לכבדו נגד זקני עם ה'...".

בשנת תרט"ו עלה לארץ הקודש והשתקע בירושלים, והפיץ בה את תורת רבו. הגאון רבי משה שיק מברעזאווע ביקשו במכתבו שירשום את מנהגי רבו ה"חת"ם סופר", ..וידעתי שמעלתו נ"י, שימש את מרן זצ"ל (החת"ס), בזה יותר ממני, ולזאת אבקש מאת מעלתו, נ"י שירשום כלם מראשית השנה ועד אחרית השנה, כל הדברים שראה ממנו..(מצורף צילום).

(אוצר הרבנים, 14625).

מצב; 3 דפים, (גודל במקור: 29*20 ס"מ), משוקמים, עם סימני הדבקות, וחסר בטקסט.