מכירה פומבית 2
ספרי קודש עתיקים,ספרי ופריטי פולמוס, חתימות הגהות והקדשות, מכתבים וכתבי יד, פריטי נייר, תצלומים גלויות ויודאיקה ומעט ציונות
ברנד מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
28.6.18
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
תצוגת הפריטים והמכירה יתקיימו במשרדנו בכתובת רחוב קיבוץ גלויות 24 בני ברק.
אנו מאוד נשמח אם לא תשימו הצעות בשבת.
המכירה הסתיימה
|
פריט 223:
מכתב הרה"ג רבי יוחנן מירסקי אב"ד זאבלדאוו לבנו.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $60
מחיר פתיחה:
$
60
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב הרה"ג רבי יוחנן מירסקי אב"ד זאבלדאוו לבנו.
מכתב משנת תרצ"א(1931) בכ"י וחתימת הרה"ג
רבי יוחנן מירסקי אב"ד זאבלדאוו לבנו, מכתב בענייני הרבנות והקהילה על גלוית דואר רשמית שלו 13 שורות ועוד שורה לאורך הגלויה. גודל 14/10 ס"מ. מצב מצוין.
הרב הגאון ר'
יוחנן מירסקי הי"ד יליד העיירה שטוביץ בה היה אביו ר' מאיר אחד מנכבדי הסוחרים א"ת יסוד חינוכו קיבל בבית הוריו אשר הוספו לחינוכו התורני גם השכלה כללית בסיסית בן 14 אנו מוצאים אותו כבר בין תלמידי הישיבה הגדולה מיר הסמוכה לשטויבץ בה נחשב לאחד מבחירי תלמידיו של הגרחל"ט בן 16 היה מראשוני התלמידים בישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה וגם לא מנע עצמו מבית המדרש השני הלא הוא ישיבת כנסת ישראל שם בא לשמוע במיוחד את שיחותיו של ה"סבא" ר' נטע צבי פינקל לאחר שנים מספר היא שב למיר ועתה הוא מסתופף כבר בצל קורתו של הר"מ החדש ר' אליהו ברוך ומשם עבר לישיבת מאלטש אשר בראשה עמד הגאון ר' זלמן סענדער כהנא שפירא נשא לאשה את בת הגאון ר' צבי זאב קאצקער אבד"ק נובל סוונציאר (סוונציאן החדשה) בבית חותנו התמחה ברבנות במיוחד בענייני איסור והיתר בהלכות טריפות היה למומחה גדול אשר כל רבני הסביבה הביאו אליו את ספיקותיהם כן פעל רבות לחיזוק מוסדות הדת התורה והחסד ביניהם הבנק העממי פאלקס באנק אשר החזיק מעמד עד לשואה. בשנת תרע"ב התקבל לרב ואב"ד בבודקי והפך לרועה נאמן לעדתו במיוחד בימי המצוקה החירום וחוסר הבטחון בשנים של חלופי השלטון פעל במסגרת הג'וינט כחבר בוועדה המחוזית ודאג למחסוריו של כל נזקק והטה אזנו לכל מר נפש בדרכו הצבורית רבנית המשיך גם כאשר נקרא אחר כבוד אל העיירה זבלובובה הסמוכה לביאליסטוק ' בשנת תרפ"ה, בעיירה זו קומם את החינוך היהודי המסורתי על ידי שיצק מן החדש אל תוך הישן ומבית הספר אותו יסד וטיפח תחכמוני יצאו תלמידים אשר התקבלו ברצון בישיבות הסביבה כן פעל בקרב הנוער הציוני דתי והודות לפעילותו הנמרצת נהרו רק מעטים בעיירה אל תנועות השמאל ר' יוחנן פעל גם גדולות ונצורות בהסדרת ענייני השחיטה והכשרות לאחר הגזירה שהגבילה את השחיטה היהודית בפולין כן הוזעק לא פעם מעיירתו אל בהאליסטוק העיר כדי לסתום בה פרצות שנבעו בחומת השחיטה והמאכלות הכשרים.
מכתב משנת תרצ"א(1931) בכ"י וחתימת הרה"ג
רבי יוחנן מירסקי אב"ד זאבלדאוו לבנו, מכתב בענייני הרבנות והקהילה על גלוית דואר רשמית שלו 13 שורות ועוד שורה לאורך הגלויה. גודל 14/10 ס"מ. מצב מצוין.
הרב הגאון ר'
יוחנן מירסקי הי"ד יליד העיירה שטוביץ בה היה אביו ר' מאיר אחד מנכבדי הסוחרים א"ת יסוד חינוכו קיבל בבית הוריו אשר הוספו לחינוכו התורני גם השכלה כללית בסיסית בן 14 אנו מוצאים אותו כבר בין תלמידי הישיבה הגדולה מיר הסמוכה לשטויבץ בה נחשב לאחד מבחירי תלמידיו של הגרחל"ט בן 16 היה מראשוני התלמידים בישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה וגם לא מנע עצמו מבית המדרש השני הלא הוא ישיבת כנסת ישראל שם בא לשמוע במיוחד את שיחותיו של ה"סבא" ר' נטע צבי פינקל לאחר שנים מספר היא שב למיר ועתה הוא מסתופף כבר בצל קורתו של הר"מ החדש ר' אליהו ברוך ומשם עבר לישיבת מאלטש אשר בראשה עמד הגאון ר' זלמן סענדער כהנא שפירא נשא לאשה את בת הגאון ר' צבי זאב קאצקער אבד"ק נובל סוונציאר (סוונציאן החדשה) בבית חותנו התמחה ברבנות במיוחד בענייני איסור והיתר בהלכות טריפות היה למומחה גדול אשר כל רבני הסביבה הביאו אליו את ספיקותיהם כן פעל רבות לחיזוק מוסדות הדת התורה והחסד ביניהם הבנק העממי פאלקס באנק אשר החזיק מעמד עד לשואה. בשנת תרע"ב התקבל לרב ואב"ד בבודקי והפך לרועה נאמן לעדתו במיוחד בימי המצוקה החירום וחוסר הבטחון בשנים של חלופי השלטון פעל במסגרת הג'וינט כחבר בוועדה המחוזית ודאג למחסוריו של כל נזקק והטה אזנו לכל מר נפש בדרכו הצבורית רבנית המשיך גם כאשר נקרא אחר כבוד אל העיירה זבלובובה הסמוכה לביאליסטוק ' בשנת תרפ"ה, בעיירה זו קומם את החינוך היהודי המסורתי על ידי שיצק מן החדש אל תוך הישן ומבית הספר אותו יסד וטיפח תחכמוני יצאו תלמידים אשר התקבלו ברצון בישיבות הסביבה כן פעל בקרב הנוער הציוני דתי והודות לפעילותו הנמרצת נהרו רק מעטים בעיירה אל תנועות השמאל ר' יוחנן פעל גם גדולות ונצורות בהסדרת ענייני השחיטה והכשרות לאחר הגזירה שהגבילה את השחיטה היהודית בפולין כן הוזעק לא פעם מעיירתו אל בהאליסטוק העיר כדי לסתום בה פרצות שנבעו בחומת השחיטה והמאכלות הכשרים.
תפריט נגישות
