המחזור בו התפלל מצעירותו ואף לאחר עלותו ארצה האדמו"ר החלוץ רבי ישעיה שפירא זצ"ל

מחזור לראש השנה, עם ביאורים. פיעטרקוב תר"ן 1890. שער בדיו אדומה.
על השער חותמות האדמו"ר החלוץ רבי ישעיה שפירא זצ"ל: "ישעי' שפירא בהרה"ק אלימלך ז"ל דפה גראדזיסק". גם בשער השני מופיעות חותמות אלו. על הכריכה מוטבע שמו: "ישעיה שפירא". חותמות אלו הנן מהתקופה שקודם עלותו ארצה, בהיותו אברך הסמוך על שולחן חותנו האדמו"ר רבי נתן הכהן רבינוביץ מקרימילוב (שעל יד זאווריצה). לפי המידע השמור אצלנו במחזור זה השתמש גם אחר עלותו ארצה.
האדמו"ר רבי ישעיהו שפירא (תרנ"א-תש"ה) היה מנהיג חסידי ציוני, ממנהיגי הציונות הדתית, כונה "האדמו"ר החלוץ". נולד לאדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודזסק. אחיו הוא האדמו"ר מפיאסצנה. "הופעתו האקטיבית בתנועה הציונית, גרמה לידי מהפכה נפשית בחוגי החסידים בפולין ביחס לארץ ישראל", כתב דוד תדהר. הוצע לו להמשיך את השושלת ולכהן כאדמו"ר, אולם הוא סירב לכך.
בתרע"ד 1914 עלה לבדו ארצה, שם פגש את הראי"ה קוק והושפעו ממנו רבות. כעבור זמן גורש לפולין על ידי התורכים. היה ממייסדי תנועת המזרחי בפולין, ופעל בקרב הציבור החסידי לעלייה לארץ. בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר אתא.
הרב שפירא עלה שנית לבדו לארץ בשנת תר"פ. במשך כשנתיים, מתרפ"ב עד תרפ"ד היה בן בית אצל בן דודו האדמו"ר מדרוהוביץ' בירושלים. בשנים אלו היה הרב שפירא בין מייסדי תנועת "הפועל המזרחי" (בחדרו בירושלים נוסד התא הראשון שלה) ואף עמד בראש התנועה כמה שנים. ארגן פלוגה בת 120 פועלים דתיים לבצע בקבלנות מטעם לשכת-העבודה של המזרחי את סלילת כביש ראש פנה - טבחה, ואח"כ קבוצת חמשים פועלים לניקוי בריכות שלמה, ובעבודה זו השתתף גם הוא כאחד הפועלים, ותוך כך עורר ורענן את חבריו בשיחות של ציונות חסידית, זמירות ודברי-תורה. השפיע על היהדות החרדית בירושלים ובארץ ברוח הציונות והחסידות. הוא ביקר במקומות העבודה של הפועלים הדתיים בנקודות שונות בארץ, וכדרך האדמו"רים הכניס בהם התלהבות, אהבת הארץ ואומץ לשאת את חבלי הקליטה.
במסגרת פעילותו נסע בשנת תרפ"ד לארצות אירופה ולאמריקה מטעם הקרן הקיימת לישראל. הוא נבחר לנשיאות קק"ל ומונה למנהל בנק זרובבל.
כשהגיע לגיל 51 החליט לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, מכר את נכסיו, עזב את הבנק ואת תפקידיו הציבוריים, ובשנת תש"ב התיישב במושב הדתי כפר פינס, שם עסק בחקלאות. ביתו בכפר פינס הפך למרכז לעלייה לרגל של קהל אוהדיו. רבים מחברי הפועל המזרחי היו נוסעים אליו לשבתות, כמו לאדמו"ר, לקבל ממנו השפעה רוחנית. האדמו"ר החלוץ היה עורך "שולחן", כמנהג האדמו"רים, ומלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, מהם פרי יצירתו. אחד משיריו הוא השיר "אילו היה לי כח".
עם קבלת הידיעות על היקף השואה באירופה, והירצחם של אחיו, ובמיוחד אחיו האהוב האדמו"ר מפיאסצנא וכל בני משפחתו, הידרדר מצב בריאותו, ובערב חג השבועות ה'תש"ה (1945) נפטר בירושלים.
מצב בינוני-טוב. פגמים קלים בכריכה. חלק מהדפים מעט יבשים. בלאי אופייני לספרי תפילות.