תגלית: ספר התקנות של חברת "שערי אחווה" (אגודת הסתרים) - ירושלים, תרס"ז - עותק יחיד בעולם?

ספר המקנה והתקנות להחברה שערי אחוה הנוסדה מאת אג[ו]דת אחוה הי"ו, בשנת [תרס"ז]... ירושלם תובב"א". דפוס שנבוים עם וייס.
לפנינו עותק יחיד הידוע כיום, של חוברת התקנות לשכונה הירושלמית "שערי אחווה" שנוסדה על ידי אגודת הסתרים "אחווה", אשר נדפסה בזמן השלטון העות'מאני. זהו גם הפרסום המודפס הראשון הידוע כיום של האגודה. פריט היסטורי חשוב, עם תוכן חשוב ומרגש.
סיבת נדירותה הרבה של החוברת שלפנינו, אשר אינה ידועה ביבליוגרפית ואינה נמצא בספריות הציבוריות, היא שבזמן מלחמת העולם הראשונה (תרע"ה) השלטונות לא ראו בעין יפה קיום אגודה סודית, ולכן הלשכה נסגרה, פנקסי האגודה והפרוטוקולים נשרפו. החזקת חוברת זו נחשבה כעבירה חמורה על החוק, וכיוון שחברי האגודה לא רצו להסתבך עם השלטון התורכי האכזר, הושמדו כל העותקים (הלא רבים) שנדפסו מחוברת זו. לפנינו אוד מוצל מאש, תרתי משמע, החושף לראשונה את ראשיתה של אגודת הסתרים ואת תקנות השכונה שבנתה לחבריה.
אגב: מסיבה זו, של השמדת דברי הדפוס של האגודה מפחד התורכים, אין בספריה הלאומית בירושלים שום חומר מהאגודה מהתקופה העות'מאנית.
תוכן התקנות שבחוברת שלפנינו, נדפס שוב כעבור עשרות שנים בספר 'אילנות' מאת אברהם עץ-הדר. אולם כפי חוקרי השכונה ציינו: "עד כה לא מצאנו מקור אחר לתקנות אלו". ולפנינו, אם כן, תגלית חשובה - טופס מקורי של התקנות.

תוכן התקנות
התחלת בניית השכונה היתה בתקופת השלטון התורכי. בתחילת התקנות נכתבו מילות הערצה מטעם חברי "ועד המושבה", כלפי השלטונות. נאמר שם בין היתר: "עלינו לזכור חסדי אדוננו השולטן עבד אלחאמיד השני יר"ה... ויש להתפלל בעד שלומו... בשבתנו על אדמת קדשנו שלוים ושקטים...".
בדפים הבאים ניתן רקע חשוב על אגודת אחווה, ועל היוזמה להקמת השכונה החדשה. "התעוררו כולנו שכם אחד לעבור לעזרת בני אגודתנו למען התנחל כל אחד על נחלתו בית וחצר על אדמת קדשנו... ובאתערותא דלתתא שאחזנו במצוות "וישבתם בה" שהיא פרושה של מצות אהבה "שובו אלי", נותן לנו בטחון כי יתקיים בנו גם "ואשובה אליכם"...".
לאחר מכן מופיעות תקנות רבות המפורטות בסעיפים רבים. לסיום מופיע טופס "וזאת התעודה" בו נדרשו שני נציגי החברה לחתום על מסירת הקרקע לקונה, וכן טופס "אשור הבד"ץ בפה עה"ק ירושלם ת"ו", עם מקום ריק למילוי פרטים בכתב יד.
תקנות יש פירוט מדוייק של שטח השכונה, גודל החלקות ונושא רישום החלקות על שם החברים. יש לציין פרט חשוב בעניין רישום הבתים על שם המשתכנים. לפי החוק התורכי לא ניתן היה לרשום קרקעות על שם אנשים שאינם נתינים תורכיים. לפיכך נקבע בתקנות שהחלקות ירשמו על שם שניים מהחברים שהיו אזרחים תורכיים, והם יעבירו מאוחר יותר את החלקות ע"ש הבעלים, לאחר תשלום חובותיהם.
סעיף ט' אומר: "החברים מתחייבים לשום עין ולב למנוע כל ריב ומדון ולהשתדל כי שלום אמת יהיה תמיד שורר ביניהם ואם יהיה להם דבר בענייני נזקי שכנים עד הועד יקריבו משפטם וכמשפט אשר יאמרו להם כן יעשו".
בתקנה י"ג נאמר: "כי אין לשום חבר לבנות בחצירו רפת לצאן, או אורות סוסים וגם לא בית ריחים לטחינה... והעובר ע"ז יענש כחוק".

רקע היסטורי על אגודת הסתרים "אחווה" והקמת שכונתה
אגודת אחוה העולמית היא אגודת סתרים דתית (הפועלת עד היום) נוסדה בשנת תרנ"ה (1895) כשמטרתה עזרה הדדית וקיום ממשי של מצוות "ואהבת לרעך כמוך". הסניף הראשון הוקם בירושלים, ואחר כך נפתחו סניפים נוספים גם ביפו, בתל אביב, בצפת, בטבריה, בחברון, בפתח תקווה, בחיפה, בניו יורק, במצרים ובלונדון.
בשנת תרס"ח החליטה אגודת אחוה, על פי דרישת רבים מאחיה, לבנות להם שכונה מיוחדת בעיר החדשה בירושלים. האגודה קנתה בכספי האחים, שהביעו את רצונם להשתתף במפעל זה, שטח קרקע, למעלה מבתי ווארשא ברחוב מאה שערים המשתרע דרומה עד שכונת "זכרון משה". השכונה נבנתה על ידי צוות אשר בראשו עמד גדול בוני בתי ירושלים, רבי יעקב מן זצ"ל.
מתושבי השכונה היו גדולי עסקני ירושלים: ר' יהודה אהרן וייס, ר' יצחק שריון, ר' ישעיהו רפאלוביץ, ר' אלתר וישניאצקי, ועוד.
החוברת שלפנינו נדפסה בבית דפוסם של שניים מהמתיישבים בשכונה, ר' משה שמואל שענבוים, ורי"א וייס.

11 עמ' מודפסים (כולל השער) ועוד דפים ריקים, שנועדו כנראה לכתיבה.
מצב: טוב. מעט חלודה סביב סיכות ההידוק. כריכה מקורית קשה, בלויה מעט, בגוון ירוק.