תגלית: מכתב היסטורי מאת הרב שמואל יעקב רבינוביץ, ידידו של הרצל וממייסדי המזרחי, אל הרב אליהו קלצקין הציוני, לימים ...

תגלית: מכתב היסטורי מאת הרב שמואל יעקב רבינוביץ, ידידו של הרצל וממייסדי המזרחי, אל הרב אליהו קלצקין הציוני, לימים רבה של העדה החרדית - תר"ס

מכתב היסטורי בעניין האסיפה הציונית בוילנא, מאת רבי שמואל יעקב רבינוביץ אב"ד ספטקין אל הגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד מריומפול.
כתיבת סופר, שלושת השורות האחרונות בכתב ידו ובחתימתו של הרב רבינוביץ, עם חותמתו [נדיר מאוד למצוא מכתבים ממנו!].
מכתב זה חושף את עברו הציוני (המוסתר) של הרב קלצקין, שהיה מגדולי הפוסקים בדורו, ולימים רבה של העדה החרדית בירושלים!

במכתב מספר הרב רבינוביץ כי "בהיותי בווילנא התראיתי ידידינו הגאון ר"י ריינס מלידא [מייסד 'המזרחי'] ועם אחינו הציונים ונחליט לקרוא אסיפה גדולה של רבנים... הפרוגרמה של האסיפה היא: לא שידונו הרבנים אם צריכים הם לעמוד במצב חיובי או שלילי לציונות, כי אם, במה תהי' עבודתם בציונות יועילו להפצתה".

ציונותו של הרב קלצקין היתה באותם ימים גלויה ומפורסמת, אולם במשך השנים הדבר הוצנע ונשכח לחלוטין. כשביקש להתקבל כרבה של לובלין, בשנת תרס"ט, נדחה הרעיון בגלל ה"כתם הציוני" בעברו [ראו להלן ציטוט מעיתונות התקופה], שאת זכרו אנו רואים במכתב שלפנינו. רק לאחר דין ודברים, התמנה בשנה הבאה תר"ע לרבה של העיר.
בשנת תרפ"ה, כשעלה לירושלים, הזמינה אותו העדה החרדית לכהן כרבה, על מקומו של הרב יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל שנפטר בסמוך. גם אז לא נאמרה מילה וחצי מילה על עברו הציוני של הרב קלצקין...

רקע למכתב
במכתב שפורסם בעיתון 'המליץ' [המליץ, כ"ז בתשרי תר"ס 1899] סיפר אחד המשתתפים על הועידה המתוארת במכתב שלפנינו:
"והנה אנוכי הייתי באותו המעמד שבו נזדמנו בווילנא שמונה רבנים מגאוני ליטא - מלבד הרב המורשה - ביחד עם רבים מטובי הציונים, ה"ה הגאונים רי"י ריינס מלידא... ר' אלי' קליאצקין ממאראמפאל,.. ויחליטו כי מצוה רבה על כל איש מישראל לעבוד בציונות - לפי הפרוגרמה הבזילאית - ככל האפשר, וגם הם הבטיחו מצדם לעשות את כל מה שביכולתם לטובת הרעיון הציוני, ויביעו את דעתם נגד אלה האומרים למנות "ועד רבני" לציונות, יען כי דבר אין לה עם הדת, ומגמתה רק להושיע את ישראל במצבו החומרי. ועל דבר הקולטורה החליטו: "להסירה מהפרוגרמה של הקונגרס ולהניח אותה לכל ציוני וציוני לעבוד בה כרוחו וכיכולתו", וכן נתקבלה ההחלטה הזאת, גם על הקונגרס השלישי", ומסכם הכותב: "גאוני ישראל השתתפו באספה ציונית ויביעו את שמחת לבבם, למראה הגדולות והנפלאות שחולל הרעיון הציוני בקרב עמנו ואת הסכמתם למעשי ראשי הציונות". על מכתב זה נדפס גם אישור מאת רש"י רבינוביץ: "כנים הדברים שהודיע הכותב הנכבד"
בגיליון 'הצפירה' נדפס מאמר 'דעות הרבנים לטובת הציוניות', ובין הרבנים הנזכרים בו מופיע שמו של רבי אליהו קלאצקין [י"ב בניסן תר"ס 1900].
בעיתון 'הד הזמן', כ"ז בשבט תרס"ט, פורסם:
"לובלין. בי"ז בטבת היתה כאן אספה חשובה של נכבדי עירנו לבחירת רב לעדתנו. הקאנדידאט הראשי היה הרב המפורסם ממאריאמפול.
... אחד מהבוררים... פנה גם עתה אל הרב בהצעה זו, אולם אחדים מקהילתנו, מהנרגנים, מצאו "פסול" בהרב הזה. ה"פסול" הוא מעניין עד מאוד והוא מלמד לדעת את אופיים של החשובים המקומיים [...] הוא חטא חטא כבד מנשוא: הוא נתן מכתב הסכמה להתנועה הציונית בראשית התעוררותה! האם אפשר לכפר עוון כזה? והחטאים הללו עמדו להנרגנים להשיג בעד הרב מבינדין (מחסידי גור) חתימה אחת יותר מהחתימות שקיבל הרב קליאצקין ממאריאמפול, והוא נבחר ברוב של תשע דעות נגד שמונה, שקיבל הרב ממאריאמפול".
בספר 'ליטא הציונית' מאת אברהם תורי מסופר על חוות דעת שפרסם הרב קלאצקין למען התנועה הציונית.
מצב טוב.