כתבי יד מגדולי ישראל. חתם סופר ותלמידיו ומשפחתם. גדולי הונגריה, ליטא, ופולין. ספרים חשובים ונדירים.
|
פריט 48:
מכתב מאת הגאון רבי יונתן שטייף אבד"ק עדת יראים וויען - פאקש תרס"ה ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $400
מחיר פתיחה:
$
200
הערכה:
$300 - $500
עמלת בית המכירות:
20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
מכתב מאת הגאון רבי יונתן שטייף אבד"ק עדת יראים וויען - פאקש תרס"ה [1905]
מכתב ארוך על פני 4 עמודים - משא ומתן הלכתי בדיני ריבית והמסתעף.
הרב הגאון רבי יונתן שטייף (תרל"ז- תשי"ח) היה דיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר" שהיה בנו של ה"כתב סופר" ונכדו של ה'חת"ם סופר'. שמע שיעורים גם מראב"ד העיר שכיהן בתפקיד בישיבה, הרב דוד ניימן-לאקנבך, והיה לתלמידו המובהק. נישא לבלומא בת הרבני התורני ר' מיכאל פישל ז"ל מפאקש. להם נולדו בן הר"ר צבי יהודא, ובת מרת אסתר שולמית. בשנת תרס"ז התמנה למגיד מישרים ומו"ץ בעיר גוטא. ובשנת תרע"ב התמנה לדיין באונגוואר. בשנת 1923 היה מהחותמים נגד אגודת ישראל[1]. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר (חתנו של רבי קופל רייך). בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות "רכבת קסטנר" והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן בלזן באוגוסט 1944 לשווייץ. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית. התיישב בהתחלה בישיבת נייטרא (של הרב מיכאל דב בר ויסמנדל) שם כיהן כר"מ, ולאחר מכן עבר לוויליאמסבורג שם נבחר (בהצבעת המתפללים) לכהן ברבנות קהילת עדת יראים-וינה. היה סגן נשיא ארגון התאחדות הרבנים.
מכתב מאת הגאון רבי יונתן שטייף אבד"ק עדת יראים וויען - פאקש תרס"ה [1905]
מכתב ארוך על פני 4 עמודים - משא ומתן הלכתי בדיני ריבית והמסתעף.
הרב הגאון רבי יונתן שטייף (תרל"ז- תשי"ח) היה דיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר" שהיה בנו של ה"כתב סופר" ונכדו של ה'חת"ם סופר'. שמע שיעורים גם מראב"ד העיר שכיהן בתפקיד בישיבה, הרב דוד ניימן-לאקנבך, והיה לתלמידו המובהק. נישא לבלומא בת הרבני התורני ר' מיכאל פישל ז"ל מפאקש. להם נולדו בן הר"ר צבי יהודא, ובת מרת אסתר שולמית. בשנת תרס"ז התמנה למגיד מישרים ומו"ץ בעיר גוטא. ובשנת תרע"ב התמנה לדיין באונגוואר. בשנת 1923 היה מהחותמים נגד אגודת ישראל[1]. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר (חתנו של רבי קופל רייך). בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות "רכבת קסטנר" והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן בלזן באוגוסט 1944 לשווייץ. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית. התיישב בהתחלה בישיבת נייטרא (של הרב מיכאל דב בר ויסמנדל) שם כיהן כר"מ, ולאחר מכן עבר לוויליאמסבורג שם נבחר (בהצבעת המתפללים) לכהן ברבנות קהילת עדת יראים-וינה. היה סגן נשיא ארגון התאחדות הרבנים.
