שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
|
פריט 28:
כרזה נדירה- דברי חיזוק מהאדמו"ר מאלכסנדר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר- תרס"ז-1907.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $40
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות: 20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
כרזה נדירה- דברי חיזוק מהאדמו"ר מאלכסנדר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר- תרס"ז-1907.
חזוק הדת והאמונה והרמת קרן התורה- הכרוז פותח בהעתקת המכתב מספר ישמח לב להאדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל, ועליו מוסיף האדמו"ר דברים אשר מצא לנכון לרשום לחזוק הדת והאמונה, והרמת קרן התורה, ובזה פונה האמו"ר אל כל אחד ואחד להתחזק במספר דברים, לשים עין על הילדים שלא ישנו ממסורת אבותיהם, ושלא יתערבו רח"ל עם שונים, לבדוק לא ימצא ספרי מינות ועיגוב רח"ל, להסוחרים שלא להפסיד תפילה במניין, להוסיף ולהתחזק בשמירת שבת, ושלא לדבר בבית הכנסת בפרט בתפילה וכ"ש בשבתות וימים טובים.
בשולי הכרזה חתימתו בדפוס.
תרס"ז-1907.
גודל: 23*31 ס"מ.
מצב; חתוך בשוליים, עם מעט חסר בטקסט נייר עדיין עם מעט שברים.
הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר: (ה'תרי"ג, 1853 - ה'תר"ע, 1910) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות אלכסנדר, בנו של רבי יחיאל מייסד השושלת, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תרנ"ד - תר"ע (1894-1909). נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמו"רי פולין, ומספר חסידיו נאמד באלפים, נפטר ללא ילדים, מסופר שהיה נוסע לרבי יעקב אריה מרדזימין שיברכו לילדים, עד שפעם אחת אמר רבי יעקב אריה לחסידיו: מה רוצה בנו של הרב מגרייצא (רבי יחיאל מילא את מקום אביו רבי שרגא פייבל מגרייצא), הלא הוא נשמת האור החיים הקדוש (שלא היו לו ילדים) וכיצד יהיו לו ילדים. המשיך דרכו אחיו רבי שמואל צבי, הוא אף הקים על שמו של אחיו את רשת הישיבות "בית ישראל" בפולין שבהן למדו אלפי תלמידים.
ספרו על התורה ומועדים "ישמח ישראל" נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. מצד אחד מובאת בו עמקות ביסודות החסידות ומבוסס על אדני תורת הקבלה, מהם מאמרים מכתב ידו של האדמו"ר הכתובים בדרך כלל בקיצור, ומהם מאמרים שנכתבו על ידי הרב מנשה פריימן שהיה מאוחר יותר ממנהלי ישיבת בית ישראל, ומצד שני הוא נכתב בשפה פשוטה ומותאמת להמון העם, ויש בו גם מאמרים רבים של חיזוק ומבוססים על מדרשי חז"ל, והם המאמרים שנאמרו בליל שבת.
עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית, בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה, בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם. כך מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה.
חזוק הדת והאמונה והרמת קרן התורה- הכרוז פותח בהעתקת המכתב מספר ישמח לב להאדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל, ועליו מוסיף האדמו"ר דברים אשר מצא לנכון לרשום לחזוק הדת והאמונה, והרמת קרן התורה, ובזה פונה האמו"ר אל כל אחד ואחד להתחזק במספר דברים, לשים עין על הילדים שלא ישנו ממסורת אבותיהם, ושלא יתערבו רח"ל עם שונים, לבדוק לא ימצא ספרי מינות ועיגוב רח"ל, להסוחרים שלא להפסיד תפילה במניין, להוסיף ולהתחזק בשמירת שבת, ושלא לדבר בבית הכנסת בפרט בתפילה וכ"ש בשבתות וימים טובים.
בשולי הכרזה חתימתו בדפוס.
תרס"ז-1907.
גודל: 23*31 ס"מ.
מצב; חתוך בשוליים, עם מעט חסר בטקסט נייר עדיין עם מעט שברים.
הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר: (ה'תרי"ג, 1853 - ה'תר"ע, 1910) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות אלכסנדר, בנו של רבי יחיאל מייסד השושלת, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תרנ"ד - תר"ע (1894-1909). נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמו"רי פולין, ומספר חסידיו נאמד באלפים, נפטר ללא ילדים, מסופר שהיה נוסע לרבי יעקב אריה מרדזימין שיברכו לילדים, עד שפעם אחת אמר רבי יעקב אריה לחסידיו: מה רוצה בנו של הרב מגרייצא (רבי יחיאל מילא את מקום אביו רבי שרגא פייבל מגרייצא), הלא הוא נשמת האור החיים הקדוש (שלא היו לו ילדים) וכיצד יהיו לו ילדים. המשיך דרכו אחיו רבי שמואל צבי, הוא אף הקים על שמו של אחיו את רשת הישיבות "בית ישראל" בפולין שבהן למדו אלפי תלמידים.
ספרו על התורה ומועדים "ישמח ישראל" נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. מצד אחד מובאת בו עמקות ביסודות החסידות ומבוסס על אדני תורת הקבלה, מהם מאמרים מכתב ידו של האדמו"ר הכתובים בדרך כלל בקיצור, ומהם מאמרים שנכתבו על ידי הרב מנשה פריימן שהיה מאוחר יותר ממנהלי ישיבת בית ישראל, ומצד שני הוא נכתב בשפה פשוטה ומותאמת להמון העם, ויש בו גם מאמרים רבים של חיזוק ומבוססים על מדרשי חז"ל, והם המאמרים שנאמרו בליל שבת.
עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית, בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה, בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם. כך מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה.
