|
פריט 192:
פנקס גדול ומרשים של קהלת אויסא שבמדינת מעהרין, כתב יד נדיר ומיוחד. אויסא [צ'כיה], המאה ה 18
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $5,000
מחיר פתיחה:
$
5,000
הערכה:
$15,000 - $20,000
עמלת בית המכירות:
22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
פנקס גדול ומרשים של קהלת אויסא שבמדינת מעהרין, כתב יד נדיר ומיוחד. אויסא [צ'כיה], המאה ה 18
פנקס קהלת אויסא. אויסא, המאה ה 18.
מפרט: [223] דף (רובם ממוספרים) ועוד מאה דפים נותרו חלקים. גודל: 19.5X30.5 ס"מ. חלקו הגדול ביידיש, השאר בעברית, דפים בודדים בלועזית, בשולי אחת ההחלטות נמצא חותם השעוה המקורי של הקהילה שנשמר בשלמות.
אויסא, עיירה לא גדולה, אך חשובה ומשמעותית במדינת מוראביה (בפי היהודים: מעהרין) כיום בצ'כיה. ראשית הישוב היהודי בה כנראה במאה ה 16, לא נדע בדיוק כמה היה מספר תושביה היהודים, מכל מקום היה בהם משום חשיבות בשביל העיר ושליטיה, במלחמת שלושים השנה שבמחצית הראשונה של המאה ה 17 עבר על קהלת אויסא משבר קשה עם פלישת השבדים לתחומה, קשה ביותר היה ליהודי מוראביה המאה ה 18 בימי הקיסר קארל הששי ובימי בתו מריה תרזיה.
מאורעות אלו פגעו בכל קהילות מוראביה, אך לקהילת אויסא הייתה מלחמת קיום פרטית משלה בגלל הגזירה על בית הכנסת של הקהילה שהשלטון העליון יחד עם הכומר ועירוני המקום גזרו עליו כליה וגמרו אומר להלחם בו עד חרמה.
היה זה בעקבות המאורע שאירע בליל כל נדרי שנת תפ"ב [1721] בבית הכנסת הגדול של הקהילה, סגן הכומר של הקהילה פרץ באמצע כל נדרי לבית הכנסת ניגש לחזן , חבט במקלו על המחזור והחל לחרף ולגדף את דת היהודים, ניסיונות ראשי הקהל להרגיעו בדרכי נועם לא צלחו ואז הוציאוהו בכח מבית הכנסת. השפחה הגויה שהייתה אחראית על הדלקת הנרות בבית הכנסת ראתה את המעשה והזעיקה את גויי העיר, שבאו בכידונים וגרזנים לערוך פוגרום בבית הכנסת, ולולי התעשת הכומר ברגע האחרון והרגיע את ההמון הזועם, לא נותר שריד ופליט ליהודי העיר. הגויים כמובן רצו לראשי השררה והגישו קובלנא נגד היהודים על שפגעו בכומר ובכל דת הנצרות, ואז החלה מערכה קשה של שלושים שנה שבה נאלצה הקהילה להשתדל אצל השלטונות עד חצר המלכות בווינה לבטל גזרות מגזרות שונות, כולל הריסת בית הכנסת ואיסור להקים בתי תפילה חדשים, והושקעו בכך מאמצים מרובים וסכומי כסף גדולים.
פנקס נדיר זה נכתב בתוך אותה תקופה של שלושים השנים הנ"ל, ומעתה מובן ביתר שאת מה שמתאוננים פה ושם פרנסי הקהלה וראשיה על מצבה הכלכלי הקשה של הקהילה בלשונות מעין אלו 'שקהילתינו בעוונותינו הרבים בדיוטא התחתונה' (יד,א) או 'באשר קהילתנו נסוגו אחור אחורנית' (יח,ב) באחד המסמכים אף מתוארת אסיפת כל ראשי הקהל ובני הקהילה לדון בדבר החובות ותשלומי המסים 'לאדונינו החסיד הדוכס ירום הודו' (כז,ב).
ראש הקהל בימים אלו אשר הרבה לעסוק בענין זה הוא האישיות הראשונה הנזכרת בפנקס - רבי אברהם ברודא מחברו של הספר המפורסם 'מגילת סדרים' (ברלין תרנ"ה) שכולו מוקדש לתיאור פרשיה זו.
הפנקס ההיסטורי שלפננו שהיה בשימוש הקהילה היהודית באויסא (או: אויסע) בין השנים תצ"ב-תקפ"א, הוא נכס יקר מפז ורב ערך לתולדות יהודי מוראביה, שכן הוא משקף נאמנה ממקור ראשון ואותנטי את אורח חיי הקהילה היהודית במדינה זו במאה 18 – וראשית המאה ה 19. הוא חולש ומקיף את כל הענינים הציבוריים הנוגעים לחיי היום יום של יהודי העיר.
להלן מספר דוגמאות: חלק נכבד מהפנקס עוסק בעריכת חוזים ['קונטראקט' בלשונם] בין אקרו"ט [= אלופי קהל ראשים וטובים] לנותני שרותי דת ומחיה, כמו למשל עריכת חוזים עם ספקי קמח עבור 'קמחא דפסחא' לחלוקה לפסח, בחוזה מפורט אופן הטחינה, שימור הקמח, המחיר וכו' הכל לפרטי פרטים.
הסכם עם זוג מבני הקהילה לטפל ולהפעיל את המקווה, הגבר יהיה אחראי על מקוה הגברים והאשה תהיה אחראית על מקווה הנשים וטבילתם כדת, רשימת התשלום עבור הטבילה (לוח התשלומים משתנה לאשה מחוץ לקהילה וחברה בקהלה וכן לכלות וליולדות) הסכמים מפורטים עם קצבים ומסי הבשר, מס על היין (על גובה המס לבדוק את הסחורה לפני שמורידים אותה מהעגלה (כא,ב)) כתב חוזה עם מילדת (טו,ב בספירה השניה).
וכן: מינוי גבאים לבית הכנסת, מינוי גובי מסים, קבלת תושבים חדשים לקהילה והתנאים שעשו אתם, החלטה מענינת משנת תקכ"ה בענין גובה התשלום המקסימלי שמותר לשלם לכליזמרים בחתונות בחתימת רב העיר (פו,א).
כתב מחילה בין רב לקצין בקהילה 'על דבר איזה שערורי' שנתהוו בין אדמו"ו הרב הגאון אב"ד ור"מ ה"ה מהור"ר שמואל נרו יאיר ובין האלוף הקצין הר"ר איצק... מה שעבר עבר ומחלו זע"ז מחילה גמורה...' (צג,ב).
במדור מיוחד בסוף הפנקס נרשמו דוחו"ת בענין טיפול בכספי ונכסי יתומי הקהלה ומשם אתה למד עד כמה דאגו להם וכמה טיפלו בממונם בדאגה ומסירות.
חלק מרבני העיר החותמים או נזכרים בפנקס:
רבי דוד טעביל אב"ד אויסא וגיביטש בעל ספר 'בית דוד' (וילהרמשדורף תצ"ד) רשימות בענינו מופיעות בתחילת הפנקס (ג,א).
רבי אברהם אבריל פרוסטיץ (קכח,א) בעל ספר כפות המנעול (וינה תקע"ח). תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ חתום בלוחות עדות, שימש כדיין בהעלישוי ואח"כ אב"ד גאייא אויסא, בוסקוביץ, קרעזמיר ואונגריש בראד.
רבי איצק וואלף אב"ד אויסא חתום כמה פעמים (ראה: פו,א צ,ב: צב,ב: ב,ב וג,ב בספירה השניה) כנראה רבי יצחק זאב דוכעס שהיה אח"כ רבה של גאלנטה (ראה שם הגדולים מארץ הגר בערכו).
רבי שמואל אב"ד נר"ו (נזכר בדף צג,ב).
רבי ישראל רייך בשנת תקע"ג (חתום בדף קנט,א).
מצב: מצב טוב-טוב מאוד. כתמים בשוליים, משופשף מעט בקצות הדפים, כמעט ללא פגיעה בטקסט. כריכת חצי עור חדשה.
פנקס קהלת אויסא. אויסא, המאה ה 18.
מפרט: [223] דף (רובם ממוספרים) ועוד מאה דפים נותרו חלקים. גודל: 19.5X30.5 ס"מ. חלקו הגדול ביידיש, השאר בעברית, דפים בודדים בלועזית, בשולי אחת ההחלטות נמצא חותם השעוה המקורי של הקהילה שנשמר בשלמות.
אויסא, עיירה לא גדולה, אך חשובה ומשמעותית במדינת מוראביה (בפי היהודים: מעהרין) כיום בצ'כיה. ראשית הישוב היהודי בה כנראה במאה ה 16, לא נדע בדיוק כמה היה מספר תושביה היהודים, מכל מקום היה בהם משום חשיבות בשביל העיר ושליטיה, במלחמת שלושים השנה שבמחצית הראשונה של המאה ה 17 עבר על קהלת אויסא משבר קשה עם פלישת השבדים לתחומה, קשה ביותר היה ליהודי מוראביה המאה ה 18 בימי הקיסר קארל הששי ובימי בתו מריה תרזיה.
מאורעות אלו פגעו בכל קהילות מוראביה, אך לקהילת אויסא הייתה מלחמת קיום פרטית משלה בגלל הגזירה על בית הכנסת של הקהילה שהשלטון העליון יחד עם הכומר ועירוני המקום גזרו עליו כליה וגמרו אומר להלחם בו עד חרמה.
היה זה בעקבות המאורע שאירע בליל כל נדרי שנת תפ"ב [1721] בבית הכנסת הגדול של הקהילה, סגן הכומר של הקהילה פרץ באמצע כל נדרי לבית הכנסת ניגש לחזן , חבט במקלו על המחזור והחל לחרף ולגדף את דת היהודים, ניסיונות ראשי הקהל להרגיעו בדרכי נועם לא צלחו ואז הוציאוהו בכח מבית הכנסת. השפחה הגויה שהייתה אחראית על הדלקת הנרות בבית הכנסת ראתה את המעשה והזעיקה את גויי העיר, שבאו בכידונים וגרזנים לערוך פוגרום בבית הכנסת, ולולי התעשת הכומר ברגע האחרון והרגיע את ההמון הזועם, לא נותר שריד ופליט ליהודי העיר. הגויים כמובן רצו לראשי השררה והגישו קובלנא נגד היהודים על שפגעו בכומר ובכל דת הנצרות, ואז החלה מערכה קשה של שלושים שנה שבה נאלצה הקהילה להשתדל אצל השלטונות עד חצר המלכות בווינה לבטל גזרות מגזרות שונות, כולל הריסת בית הכנסת ואיסור להקים בתי תפילה חדשים, והושקעו בכך מאמצים מרובים וסכומי כסף גדולים.
פנקס נדיר זה נכתב בתוך אותה תקופה של שלושים השנים הנ"ל, ומעתה מובן ביתר שאת מה שמתאוננים פה ושם פרנסי הקהלה וראשיה על מצבה הכלכלי הקשה של הקהילה בלשונות מעין אלו 'שקהילתינו בעוונותינו הרבים בדיוטא התחתונה' (יד,א) או 'באשר קהילתנו נסוגו אחור אחורנית' (יח,ב) באחד המסמכים אף מתוארת אסיפת כל ראשי הקהל ובני הקהילה לדון בדבר החובות ותשלומי המסים 'לאדונינו החסיד הדוכס ירום הודו' (כז,ב).
ראש הקהל בימים אלו אשר הרבה לעסוק בענין זה הוא האישיות הראשונה הנזכרת בפנקס - רבי אברהם ברודא מחברו של הספר המפורסם 'מגילת סדרים' (ברלין תרנ"ה) שכולו מוקדש לתיאור פרשיה זו.
הפנקס ההיסטורי שלפננו שהיה בשימוש הקהילה היהודית באויסא (או: אויסע) בין השנים תצ"ב-תקפ"א, הוא נכס יקר מפז ורב ערך לתולדות יהודי מוראביה, שכן הוא משקף נאמנה ממקור ראשון ואותנטי את אורח חיי הקהילה היהודית במדינה זו במאה 18 – וראשית המאה ה 19. הוא חולש ומקיף את כל הענינים הציבוריים הנוגעים לחיי היום יום של יהודי העיר.
להלן מספר דוגמאות: חלק נכבד מהפנקס עוסק בעריכת חוזים ['קונטראקט' בלשונם] בין אקרו"ט [= אלופי קהל ראשים וטובים] לנותני שרותי דת ומחיה, כמו למשל עריכת חוזים עם ספקי קמח עבור 'קמחא דפסחא' לחלוקה לפסח, בחוזה מפורט אופן הטחינה, שימור הקמח, המחיר וכו' הכל לפרטי פרטים.
הסכם עם זוג מבני הקהילה לטפל ולהפעיל את המקווה, הגבר יהיה אחראי על מקוה הגברים והאשה תהיה אחראית על מקווה הנשים וטבילתם כדת, רשימת התשלום עבור הטבילה (לוח התשלומים משתנה לאשה מחוץ לקהילה וחברה בקהלה וכן לכלות וליולדות) הסכמים מפורטים עם קצבים ומסי הבשר, מס על היין (על גובה המס לבדוק את הסחורה לפני שמורידים אותה מהעגלה (כא,ב)) כתב חוזה עם מילדת (טו,ב בספירה השניה).
וכן: מינוי גבאים לבית הכנסת, מינוי גובי מסים, קבלת תושבים חדשים לקהילה והתנאים שעשו אתם, החלטה מענינת משנת תקכ"ה בענין גובה התשלום המקסימלי שמותר לשלם לכליזמרים בחתונות בחתימת רב העיר (פו,א).
כתב מחילה בין רב לקצין בקהילה 'על דבר איזה שערורי' שנתהוו בין אדמו"ו הרב הגאון אב"ד ור"מ ה"ה מהור"ר שמואל נרו יאיר ובין האלוף הקצין הר"ר איצק... מה שעבר עבר ומחלו זע"ז מחילה גמורה...' (צג,ב).
במדור מיוחד בסוף הפנקס נרשמו דוחו"ת בענין טיפול בכספי ונכסי יתומי הקהלה ומשם אתה למד עד כמה דאגו להם וכמה טיפלו בממונם בדאגה ומסירות.
חלק מרבני העיר החותמים או נזכרים בפנקס:
רבי דוד טעביל אב"ד אויסא וגיביטש בעל ספר 'בית דוד' (וילהרמשדורף תצ"ד) רשימות בענינו מופיעות בתחילת הפנקס (ג,א).
רבי אברהם אבריל פרוסטיץ (קכח,א) בעל ספר כפות המנעול (וינה תקע"ח). תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ חתום בלוחות עדות, שימש כדיין בהעלישוי ואח"כ אב"ד גאייא אויסא, בוסקוביץ, קרעזמיר ואונגריש בראד.
רבי איצק וואלף אב"ד אויסא חתום כמה פעמים (ראה: פו,א צ,ב: צב,ב: ב,ב וג,ב בספירה השניה) כנראה רבי יצחק זאב דוכעס שהיה אח"כ רבה של גאלנטה (ראה שם הגדולים מארץ הגר בערכו).
רבי שמואל אב"ד נר"ו (נזכר בדף צג,ב).
רבי ישראל רייך בשנת תקע"ג (חתום בדף קנט,א).
מצב: מצב טוב-טוב מאוד. כתמים בשוליים, משופשף מעט בקצות הדפים, כמעט ללא פגיעה בטקסט. כריכת חצי עור חדשה.
