יוסל ברגנר - בלה

שם האמן: יוסל ברגנר

שם היצירה: בלה

טכניקה: ליטוגרפיה

פרטים: חתום, ממוספר וממוסגר

מידות ללא מסגרת: 57X48 ס"מ

---

בציור הנוכחי מ- 1969 , אנחנו פוגשים בבלה (כך קרא ברגנר לציורו), ילדה התולה בנו מבט חזיתי נוגה, ניצבת לרקע ים ושמים, כאשר אבנים גדולות צונחות מעליה ממרומים. אלו הן אבנים מסותתות, אבני בית שחרב, אך הן גם אבני עונשין הניתכות משמים ללא סיבה. אך, נשים לב, הילדה אינה רק קורבן טראגי של גורל מטאפיזי עיוור, שכפה עליה חורבן ביתו, בדידות ואבדון: שכן, בלה גם אוחזת באחת האבנים, כמי שמחזיקה בזיכרון ביתה ואולי גם כמי שמשלימה עם מר-גורלה כפליטה, גם אם שתיקת הים והשמים שמאחוריה אינה מבשרת לה ישועות. בימים אלה של זוועות טביעתם של מאות ואלפי פליטים סוריים ואפריקאיים בים התיכון, לציור זה של ברגנר רלוונטיות חזקה מתמיד. אלא, שאצלו, אפילו לא חוף רחוק של אירופה גואלת ממתין לילדה באופק. כי, אצל ברגנר כמו אצל ברגנר: לנדודי הפליט אין סוף.

יוסל ברגנר, ישראלי, יליד אוסטריה, 2017-1920

יוסל ברגנר נולד בוינה, אוסטריה, בשנת 1920 בשם ולדימיר יוסיף ברגנר. אביו היה המשורר היידישאי מלך ראוויטש ואמו הזמרת פאניה ברגנר. הוא נשלח ללימודים בבית הספר יהודי של ארגון הבונד. בנעוריו למד בבית ספר טכני למתכות בוורשה וציור אצל הצייר הירש אלטמן. בשנת 1937, עם התגברות האנטישמיות, היגרה המשפחה למלבורן, אוסטרליה. שם, למד אמנות והצטרף ל"חברה לאמנות בת זמננו", שביקשה להתנער מן הציור האקדמי באוסטרליה. בימי מלחמת העולם השנייה גוייס ברגנר לצבא האוסטרלי ושירת בגדוד העבודה שלו. בתקופה זו נישא לראשונה למרי טאומן, ממנה התגרש לאחר תקופה קצרה. לאחר המלחמה חזר לזמן מה ללימודים.

בשנת 1948 היגר לפאריז, צרפת, שם פרש את אשתו השנייה, הציירת אודרי ברגנר. בשנת 1950 עלה לישראל והתיישב בצפת, ואחר כך בתל אביב-יפו. יצר עבודות לתאטרון, בעיקר עבור מחזותיו של ניסים אלוני. בשנת 1980 זכה בפרס ישראל לציור.

יצירתו המוקדמת של ברגנר, מתקופת שהותו באוסטרליה מאופיינת בסגנון ריאליסטי וחברתי. עבודות אל ואופיינו במשיכות מכחול בולטות, בשימוש בצבעים כהים ובאימפסטו כבד. החל משנות החמישים של המאה ה-20 בולטת ביצירתו הנטייה למעבר מציור ריאליסטי, אל ציור סמבולי, המושפע מן האמנות הסוריאליסטית. בעבודות אלו הופיעו דימויים כגון כלי בית או דמויות סמליות, המשקפים זכרונות מן העיירה היהודית. בין עבודותיו הידועות סדרת הרישומים לסיפורי קפקא (1959), ארבע נשים (1964) ועוד.

לימודים

בית הספר לאמנות שליד הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן, אוסטרליה

פרסים

1955 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו

1956 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו

1980 פרס ישראל בתחום הציור

2006 אות יקיר תל-אביב, עיריית תל אביב-יפו