|
פריט 10:
אות מלחמת ששת הימים 1967
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $10
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות:
15%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
אות מלחמת ששת הימים 1967
אות מלחמת ששת הימים הוא אות מערכה ישראלי המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במלחמת ששת הימים, מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.
את האות קיבלו האנשים הבאים:
חיילים ששירתו בצה"ל בסדיר או במילואים לתקופה של 24 שעות לפחות, בזמן המלחמה - מיום 5 יוני 1967 עד 11 יוני 1967. בשל אורכה הקצר של המלחמה אפילו שירות של 24 שעות בלבד הקנה זכאות לאות בהשוואה למלחמת הקוממיות שבה רק מי ששירת במשך ארבעה חודשים היה זכאי לאות.
חיילים שנהרגו או נפצעו במהלך המלחמה, וחיילים שנפלו במהלך תקופת ההמתנה בין 18 מאי 1967 ו-5 יוני 1967.
אזרחים עובדי צה"ל (למעט נוער עובד) ששירתו מ-1 אפריל 1967 ועד 11 יוני 1967.
אזרחים שהתנדבו לשרת כנהגים של רכב אזרחי מגויס.
אזרחים בעלי פטור משירות מילואים שהתנדבו לשירות פעיל.
אזרחים עובדי מערכת הביטחון ושירותים חיוניים שעבדו ברציפות מ-15 מאי 1967 עד 12 יוני 1967.
בני משפחה של זכאים שנפטרו יכלו להגיש בקשה ולקבל את העיטור בשמם.
במרכז האות פסים בצבע תכלת ולבן כצבעי דגל המדינה, בצדדים מופעים פסים רחבים של כחול ואדום - צבעי הניצחון והגבורה.
ככל אותות המערכה בישראל, האות מעוצב בצורת סרט בגודל 40×10 מ"מ המחובר באמצעות סיכות לבגד. לאחר מלחמת לבנון השנייה החל ייצור האות ממתכת מצופה אמייל.
חייל שקיבל צל"ש במהלך המלחמה עונד אותו על גבי האות.
אות מלחמת ששת הימים הוא אות מערכה ישראלי המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במלחמת ששת הימים, מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.
את האות קיבלו האנשים הבאים:
חיילים ששירתו בצה"ל בסדיר או במילואים לתקופה של 24 שעות לפחות, בזמן המלחמה - מיום 5 יוני 1967 עד 11 יוני 1967. בשל אורכה הקצר של המלחמה אפילו שירות של 24 שעות בלבד הקנה זכאות לאות בהשוואה למלחמת הקוממיות שבה רק מי ששירת במשך ארבעה חודשים היה זכאי לאות.
חיילים שנהרגו או נפצעו במהלך המלחמה, וחיילים שנפלו במהלך תקופת ההמתנה בין 18 מאי 1967 ו-5 יוני 1967.
אזרחים עובדי צה"ל (למעט נוער עובד) ששירתו מ-1 אפריל 1967 ועד 11 יוני 1967.
אזרחים שהתנדבו לשרת כנהגים של רכב אזרחי מגויס.
אזרחים בעלי פטור משירות מילואים שהתנדבו לשירות פעיל.
אזרחים עובדי מערכת הביטחון ושירותים חיוניים שעבדו ברציפות מ-15 מאי 1967 עד 12 יוני 1967.
בני משפחה של זכאים שנפטרו יכלו להגיש בקשה ולקבל את העיטור בשמם.
במרכז האות פסים בצבע תכלת ולבן כצבעי דגל המדינה, בצדדים מופעים פסים רחבים של כחול ואדום - צבעי הניצחון והגבורה.
ככל אותות המערכה בישראל, האות מעוצב בצורת סרט בגודל 40×10 מ"מ המחובר באמצעות סיכות לבגד. לאחר מלחמת לבנון השנייה החל ייצור האות ממתכת מצופה אמייל.
חייל שקיבל צל"ש במהלך המלחמה עונד אותו על גבי האות.
