מכירה פומבית 170 חלק א'
אמנות ישראלית ובינלאומית
23.6.18
כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 134:
מיכל נאמן
|
|
|
נמכר ב: $3,200
הערכה:
$
3,000 - $5,000
עמלת בית המכירות: 18%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
נ. 1951
,2002 ,The Fig Tree
שמן על בד,
90X60 ס”מ,
חתום, מתואר ומתוארך מאחור.
ציוריה של מיכל נאמן דורשים פענוח כדי לגלות את פשרם, ובמקרה זה כדי להבין מדוע הציור שלפנינו הוא ציור מחאה. ציור זה הוא חלק מסדרת הציורים שתחילתה בשנות ה- 90 ותשתיתה היא עץ ועליו זאבים - דימוי אשר מקורו בחלומו של ”איש הזאבים” סרגיי פנקייב, מטופלו המפורסם של זיגמונד פרויד. ובכן, במרכז הציור נרשם עיגול ובתוכו צויר ”עץ הזאבים”. לצד העץ מופיע הכיתוב ” fig.2 ” הנהוג בסימון דימויים בספרים, כי דימוי זה אינו אלא ציטוט של הרישום אשר נעשה על פי תיאור חלומו של ”איש הזאבים”. הכיתוב הפרוזאי ” fig.2 ” שימש את נאמן כנקודת אחיזה לפיתוח הכיתוב התחתון שבציור – ” THE FIG. TREE ”, ובתרגום מילולי – עץ התאנה, ופרי העץ התאנה הוא הקישור לכיתוב העליון בציור – ” STRANGE FRUIT ” – כלומר, פרי מוזר או פרי משונה. אלו הם מרכיבי הציור, אך נדרש עוד צעד במלאכת הקריאה בו כדי לחלץ משמעות נהירה יותר: ”פרי מוזר” הוא שירה המוכר של בילי הולידיי אשר הוכתר בשנת 1999 על ידי מגזין טיים בתור ”שיר המאה”. זהו שיר מחאה אמריקאי שנכתב נגד מעשי הלינץ’ שבוצעו באפרו-אמריקאים בדרום ארצות הברית. השיר נכתב בעקבות מקרה שאירע ב- 1930 באינדיאנה: תומאס שיפ ואברהם סמית’ הוכו למוות בלינץ’ המוני וגופותיהם נתלו מעצים, והן מתוארות בשיר בתור פרי מוזר – ” STRANGE FRUIT ”: ”עצים דרומיים נושאים פירות מוזרים / דם על העלים ודם בשורשים / גופות שחורות מתנדנדות ברוח הדרומית / פירות מוזרים תלויים על עצי הצפצפה.” בשיר מוזכרים אמנם עצי צפצפה אך בציורה של נאמן אשר לפנינו זהו עץ התאנה, כי על פי אחד הפירושים לסיפור גן עדן פרי עץ הדעת הוא פרי עץ התאנה, זה שאת פירותיו אין לאכול. אך כידוע, התאנה נאכלה גם נאכלה: ”וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל. וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת”. זהו החטא הקדמון שבגינו נגזרו על האנושות חיי סבל ומיתה. זהו החטא שלכאורה הביא לאדם את הדעת, כלומר את יכולת ההבחנה בין טוב ורע. לכאורה, כי הציור מעמת את ”עץ התאנה” )עץ הדעת טוב ורע( עם ”פרי מוזר” )גופות אדם תלויות(, חושף את הסתירה שמתקיימת בין השניים, ואם נרצה אפשר שהציור מביט בפני המציאות ומבחין בשבר בעל ממדים תנ”כיים. זהו אפוא ציור מחאה.
רון ברטוֹש
| ,2002 ,The Fig Tree שמן על בד, 90X60 ס”מ, חתום, מתואר ומתוארך מאחור. ציוריה של מיכל נאמן דורשים פענוח כדי לגלות את פשרם, ובמקרה זה כדי להבין מדוע הציור שלפנינו הוא ציור מחאה. ציור זה הוא חלק מסדרת הציורים שתחילתה בשנות ה- 90 ותשתיתה היא עץ ועליו זאבים - דימוי אשר מקורו בחלומו של ”איש הזאבים” סרגיי פנקייב, מטופלו המפורסם של זיגמונד פרויד. ובכן, במרכז הציור נרשם עיגול ובתוכו צויר ”עץ הזאבים”. לצד העץ מופיע הכיתוב ” fig.2 ” הנהוג בסימון דימויים בספרים, כי דימוי זה אינו אלא ציטוט של הרישום אשר נעשה על פי תיאור חלומו של ”איש הזאבים”. הכיתוב הפרוזאי ” fig.2 ” שימש את נאמן כנקודת אחיזה לפיתוח הכיתוב התחתון שבציור – ” THE FIG. TREE ”, ובתרגום מילולי – עץ התאנה, ופרי העץ התאנה הוא הקישור לכיתוב העליון בציור – ” STRANGE FRUIT ” – כלומר, פרי מוזר או פרי משונה. אלו הם מרכיבי הציור, אך נדרש עוד צעד במלאכת הקריאה בו כדי לחלץ משמעות נהירה יותר: ”פרי מוזר” הוא שירה המוכר של בילי הולידיי אשר הוכתר בשנת 1999 על ידי מגזין טיים בתור ”שיר המאה”. זהו שיר מחאה אמריקאי שנכתב נגד מעשי הלינץ’ שבוצעו באפרו-אמריקאים בדרום ארצות הברית. השיר נכתב בעקבות מקרה שאירע ב- 1930 באינדיאנה: תומאס שיפ ואברהם סמית’ הוכו למוות בלינץ’ המוני וגופותיהם נתלו מעצים, והן מתוארות בשיר בתור פרי מוזר – ” STRANGE FRUIT ”: ”עצים דרומיים נושאים פירות מוזרים / דם על העלים ודם בשורשים / גופות שחורות מתנדנדות ברוח הדרומית / פירות מוזרים תלויים על עצי הצפצפה.” בשיר מוזכרים אמנם עצי צפצפה אך בציורה של נאמן אשר לפנינו זהו עץ התאנה, כי על פי אחד הפירושים לסיפור גן עדן פרי עץ הדעת הוא פרי עץ התאנה, זה שאת פירותיו אין לאכול. אך כידוע, התאנה נאכלה גם נאכלה: ”וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל. וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת”. זהו החטא הקדמון שבגינו נגזרו על האנושות חיי סבל ומיתה. זהו החטא שלכאורה הביא לאדם את הדעת, כלומר את יכולת ההבחנה בין טוב ורע. לכאורה, כי הציור מעמת את ”עץ התאנה” )עץ הדעת טוב ורע( עם ”פרי מוזר” )גופות אדם תלויות(, חושף את הסתירה שמתקיימת בין השניים, ואם נרצה אפשר שהציור מביט בפני המציאות ומבחין בשבר בעל ממדים תנ”כיים. זהו אפוא ציור מחאה. רון ברטוֹש |
