מכירה פומבית 170 חלק א'
אמנות ישראלית ובינלאומית
23.6.18
ישראל
כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 96:
אברהם נתון
|
|
|
נמכר ב: $8,500
הערכה:
$
7,000 - $10,000
עמלת בית המכירות: 18%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
1959 - 1906
דומם עם דג, 1955 ,
שמן על בד,
38X46 ס”מ,
חתום.
תערוכה וספרות: אברהם נתון, רטרוספקטיבה, אירית הדר, מוזיאון תל אביב לאמנות, אפריל - יולי 2008 , עמ’ 87 (מצולם).
אברהם נתון נמנה עם מכונניו של מהלך ההפשטה בציור בן זמנו ועם הבודדים שיצאו לדרך זו מתוך תובנה מעמיקה של המופשט – אותו יעד נכסף שנתפס באותם ימים כתנאי להשתייכות לאמנות המודרנית, האוניברסלית, ובה-בעת גם כנתיב אליה. המבט הרטרוספקטיבי מאפיין את נתון כנועז מבין חבריו לדרך. החל בשלביה המוקדמים מתייחדת יצירתו ברצון לכתות סדר – סדר של אמנות – על הנראה. סדר זה היה למושאן המובהק של יצירותיו המאוחרות, שבהן הגירוי הרטינלי אינו נוכח. מידה של תעוזה וייחוד נלוותה גם לבחירתו של נתון בהצרנה הגיאומטרית, שביטוייה מעטים ונדירים בציור הישראלי. אם בהקצנת ההפשטה חבר נתון, בקרב בני דורו, הצייר אבשלום עוקשי – הרי שמבחינת ביסוסו של המבט המודרניסטי על המופשט הגיאומטרי היה נתון זרם של איש אחד, שנקטע עם מותו בטרם עת. (1)
בשני הציורים דומם עם דג ( 1954 , 1955 ) נבחנים אופנים שונים של חלוקת המיחבר (כמדומה תוך הסתייעות בכמה מקורות אור) והטיפול הצבעוני במשטחים שנוצרו בעקבותיה. במשטחי הציורים הללו שימר נתון (תוך התענגות לא מוסתרת) עושר צבעוני ומרקמי, מעין רטט בקו וצבע, שמקורו באופני היצוג של אור ונפחיות. אבל ברישום המאוחר לציורים דומה כי ניסה להפקיע את טכניקת הרישום של קיווקווי האלכסון מייעודה בשירות ההצללה והנפחיות, ולכונן את הקיווקווים כשלעצמם כמערך של דגמים מופשטים. ( 2 )
1. מרדכי עומר, פתח דבר, אברהם נתון: רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, עמ’ 7.
2. אירית אדר, גם ההפשטה באה ”מהראש”, אברהם נתון: רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, עמ’ 84 .
| דומם עם דג, 1955 , שמן על בד, 38X46 ס”מ, חתום. תערוכה וספרות: אברהם נתון, רטרוספקטיבה, אירית הדר, מוזיאון תל אביב לאמנות, אפריל - יולי 2008 , עמ’ 87 (מצולם). אברהם נתון נמנה עם מכונניו של מהלך ההפשטה בציור בן זמנו ועם הבודדים שיצאו לדרך זו מתוך תובנה מעמיקה של המופשט – אותו יעד נכסף שנתפס באותם ימים כתנאי להשתייכות לאמנות המודרנית, האוניברסלית, ובה-בעת גם כנתיב אליה. המבט הרטרוספקטיבי מאפיין את נתון כנועז מבין חבריו לדרך. החל בשלביה המוקדמים מתייחדת יצירתו ברצון לכתות סדר – סדר של אמנות – על הנראה. סדר זה היה למושאן המובהק של יצירותיו המאוחרות, שבהן הגירוי הרטינלי אינו נוכח. מידה של תעוזה וייחוד נלוותה גם לבחירתו של נתון בהצרנה הגיאומטרית, שביטוייה מעטים ונדירים בציור הישראלי. אם בהקצנת ההפשטה חבר נתון, בקרב בני דורו, הצייר אבשלום עוקשי – הרי שמבחינת ביסוסו של המבט המודרניסטי על המופשט הגיאומטרי היה נתון זרם של איש אחד, שנקטע עם מותו בטרם עת. (1) בשני הציורים דומם עם דג ( 1954 , 1955 ) נבחנים אופנים שונים של חלוקת המיחבר (כמדומה תוך הסתייעות בכמה מקורות אור) והטיפול הצבעוני במשטחים שנוצרו בעקבותיה. במשטחי הציורים הללו שימר נתון (תוך התענגות לא מוסתרת) עושר צבעוני ומרקמי, מעין רטט בקו וצבע, שמקורו באופני היצוג של אור ונפחיות. אבל ברישום המאוחר לציורים דומה כי ניסה להפקיע את טכניקת הרישום של קיווקווי האלכסון מייעודה בשירות ההצללה והנפחיות, ולכונן את הקיווקווים כשלעצמם כמערך של דגמים מופשטים. ( 2 ) 1. מרדכי עומר, פתח דבר, אברהם נתון: רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, עמ’ 7. 2. אירית אדר, גם ההפשטה באה ”מהראש”, אברהם נתון: רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, עמ’ 84 . |
