|
פריט 88:
שי הרדן , נ. 1951
|
|
|
נמכר ב: $8,500
מחיר פתיחה:
$
8,000
הערכה:
$8,000 - $12,000
עמלת בית המכירות:
20%
מע"מ: על העמלה בלבד
|
וילון פריזמה
טכניקה: אקריליק על בד
מידות: 70X100 ס"מ
חתום: חתום.
אודות האמן:
לימודי ציור:
מכון אבני, תל אביב
דוסון קולג', Dawson College מונטריאול
חינוך אנימציה:
בית הספר לאמנות חזותית School of Visual Arts, ניו יורק
שי הרדן נולד בלונדון ולמד ציור במכון אבני בתל אביב, בהמשך למד אמנות במונטראול בדוסון קולג'. כהמשך ללימודי הנדסאות אדריכלית עבד שייקה במשרדים של אלחנני ורכטר, שני משרדים חשובים מאוד, חדשניים ובעלי השפעה גדולה על הארכיטקטורה הישראלית. הוא זכה לעידוד רב אצל יעקב רכטר שמאוד התלהב מהיכולות שלו. כמו כן, עבד שי במשך השנים כאנימטור, בין היתר בטלוויזיה הישראלית.
בתערוכה הראשונה שהוצגה בגלריה צ'מרינסקי ברחוב גורדון בתל אביב, אחת הגלריות הראשונות במדינה, הרדן הציג אמנות סוראליסטית אשר משוחחת עם מירו, דאלי ואנדרה מאסון. עבודות היברידיות וצבעוניות אשר מבוססות על דמיון ומבטאות מעבר מסוראליזם למופשט. בתערוכה ביקר יוסף זריצקי שהיה מבכירי האמנים בארץ, ובה שיבח את יכולתו. זריצקי הבטיח ללוות את האמן הצעיר, דבר שהוא עשה לאמנים ידועים כמו ליפשיץ ורפי לביא. התערוכה השנייה שנערכה עבורו בגלריה מבט בתל אביב, זכתה לתהודה גדולה ואדם ברוך הילל את כישוריו וראה בו כממשיך של אופקים חדשים- בעיקר שטרייכמן. אך שומר על סגנון אישי אשר נע בין הטיפות של המופשט הלירי לבין האמנות הפיגורטיבית והוא מצליח ליצור סגנון אישי עשוי היטב המראה על כשרון ודמיון כאחד. לאחר התערוכה הזאת נסע ללמוד אנימציה ב School of Visual Arts, ניו יורק.
אדם ברוך / ידיעות אחרונות "הרדן הוא מפעיל משוכלל למדי של עקרונות עיוניים ומקצועיים מסורתיים ומעוצבים לחלוטין... הרדן מציג איפא, ציור אנין מאוד, מטופל נכון ועומד נכון. כשהעיבודים הקישוטיים אינם מונעים רגישות "רזה". צבי סאס / לה ג'ורנל דישראל (תרגום) החושניות תמיד גוברת על האינטלקט. חושניות ורגישות הן המאפיינים השולטים בפלטה שלו אשר מנסה לזקק את הנתונים של העולם החיצוני. כאשר הוא חודר לציור הפיגורטיבי, חדירות אלה מאופייניות בדיסקרטיות והן ליריות בצורה ייחודית. גיל גולדפיין / ג'רוזלם פוסט בתערוכתו השנייה מציג הרדן בתבונה את המעבר שלו מהשפעות מירו-קליי לסגנונו הנוכחי מופשט לירי. ניסים מבורך / הארץ .. כתמיות עדינה, משולבת בשירבוטים אישיים. הרדן מפליא לעשות בחום אפרפר ובירוק אפרפר, ועל שכמותו אמרו "כל המוסיף גורע".
אומנות עכשווית
כיום סגנונו השתנה באופן מוחלט, עבודותיו בהירות, גדולות וצבעוניות ומשלבות מולטי מדיה. הוא עבד במשך השנים כאנימטור , בין היתר בטלוויזיה הישראלית ויצירתו יונקת מן האנימציה.
חלק מעבודותיו משלבות אנימציה ומוזיקה. הוא מעריץ גדול של מוזיקה קלאסית מודרנית. הוא משלב בין הדפסים שעליהם צייר לבין פרספקס שהוא מצייר בחלקו הפנימי ויוצר עבורנו קופסאות מלאות עוצמה אשר נותנות חוויה תלת מימדית. אתה מרגיש שאתה מוקף ביצירותיו. בעבודות אלו אפשר לראות את שני גדולי האמנות העכשווית, גון קייג' במוזיקה המלווה את עבודות האנימציה, וראושנברג שהיה מיודד עימו, בשילוב בטכניקות השונות - קולאג', אסמבלאז' וציור.
המראות שהוא מרבה להשתמש בהן ביצירותיו הרחבות הן ביטוי לפילוסופיה של המלחין ג'ון קייג' שאמר "שרעשי הרקע האקראיים בין הצלילים שלו הם חלק מן המוזיקה ולכן היא לעולם לא נשמעת אותו דבר" ההשתקפות האקראית במראות יוצרת מצב שהתמונה תשתנה תדירות.
בחלק מהיצירות הוא עוסק בשילוב של גופים תלת מימדיים. בעיקר ארובות עשויות מפח בגדלים שונים. יש כאן רצון עז לקשר עם הארכיטקטורה שבה עסק בנעוריו.
ישנם גם גגות אשר נראים צפים בעבודותיו, והארובות נראות כאלמנט מייצב ליצירות המרחפות שלו.
למרות שבאמנות ישראלית הן לעיתים סמל לשואה כמו ביצירתם של בק ובזם, אך כאן הם חלק מהתהליך מלא חיות הומור וצבע.
מידות: 70X100 ס"מ
חתום: חתום.
אודות האמן:
לימודי ציור:
מכון אבני, תל אביב
דוסון קולג', Dawson College מונטריאול
חינוך אנימציה:
בית הספר לאמנות חזותית School of Visual Arts, ניו יורק
שי הרדן נולד בלונדון ולמד ציור במכון אבני בתל אביב, בהמשך למד אמנות במונטראול בדוסון קולג'. כהמשך ללימודי הנדסאות אדריכלית עבד שייקה במשרדים של אלחנני ורכטר, שני משרדים חשובים מאוד, חדשניים ובעלי השפעה גדולה על הארכיטקטורה הישראלית. הוא זכה לעידוד רב אצל יעקב רכטר שמאוד התלהב מהיכולות שלו. כמו כן, עבד שי במשך השנים כאנימטור, בין היתר בטלוויזיה הישראלית.
בתערוכה הראשונה שהוצגה בגלריה צ'מרינסקי ברחוב גורדון בתל אביב, אחת הגלריות הראשונות במדינה, הרדן הציג אמנות סוראליסטית אשר משוחחת עם מירו, דאלי ואנדרה מאסון. עבודות היברידיות וצבעוניות אשר מבוססות על דמיון ומבטאות מעבר מסוראליזם למופשט. בתערוכה ביקר יוסף זריצקי שהיה מבכירי האמנים בארץ, ובה שיבח את יכולתו. זריצקי הבטיח ללוות את האמן הצעיר, דבר שהוא עשה לאמנים ידועים כמו ליפשיץ ורפי לביא. התערוכה השנייה שנערכה עבורו בגלריה מבט בתל אביב, זכתה לתהודה גדולה ואדם ברוך הילל את כישוריו וראה בו כממשיך של אופקים חדשים- בעיקר שטרייכמן. אך שומר על סגנון אישי אשר נע בין הטיפות של המופשט הלירי לבין האמנות הפיגורטיבית והוא מצליח ליצור סגנון אישי עשוי היטב המראה על כשרון ודמיון כאחד. לאחר התערוכה הזאת נסע ללמוד אנימציה ב School of Visual Arts, ניו יורק.
אדם ברוך / ידיעות אחרונות "הרדן הוא מפעיל משוכלל למדי של עקרונות עיוניים ומקצועיים מסורתיים ומעוצבים לחלוטין... הרדן מציג איפא, ציור אנין מאוד, מטופל נכון ועומד נכון. כשהעיבודים הקישוטיים אינם מונעים רגישות "רזה". צבי סאס / לה ג'ורנל דישראל (תרגום) החושניות תמיד גוברת על האינטלקט. חושניות ורגישות הן המאפיינים השולטים בפלטה שלו אשר מנסה לזקק את הנתונים של העולם החיצוני. כאשר הוא חודר לציור הפיגורטיבי, חדירות אלה מאופייניות בדיסקרטיות והן ליריות בצורה ייחודית. גיל גולדפיין / ג'רוזלם פוסט בתערוכתו השנייה מציג הרדן בתבונה את המעבר שלו מהשפעות מירו-קליי לסגנונו הנוכחי מופשט לירי. ניסים מבורך / הארץ .. כתמיות עדינה, משולבת בשירבוטים אישיים. הרדן מפליא לעשות בחום אפרפר ובירוק אפרפר, ועל שכמותו אמרו "כל המוסיף גורע".
אומנות עכשווית
כיום סגנונו השתנה באופן מוחלט, עבודותיו בהירות, גדולות וצבעוניות ומשלבות מולטי מדיה. הוא עבד במשך השנים כאנימטור , בין היתר בטלוויזיה הישראלית ויצירתו יונקת מן האנימציה.
חלק מעבודותיו משלבות אנימציה ומוזיקה. הוא מעריץ גדול של מוזיקה קלאסית מודרנית. הוא משלב בין הדפסים שעליהם צייר לבין פרספקס שהוא מצייר בחלקו הפנימי ויוצר עבורנו קופסאות מלאות עוצמה אשר נותנות חוויה תלת מימדית. אתה מרגיש שאתה מוקף ביצירותיו. בעבודות אלו אפשר לראות את שני גדולי האמנות העכשווית, גון קייג' במוזיקה המלווה את עבודות האנימציה, וראושנברג שהיה מיודד עימו, בשילוב בטכניקות השונות - קולאג', אסמבלאז' וציור.
המראות שהוא מרבה להשתמש בהן ביצירותיו הרחבות הן ביטוי לפילוסופיה של המלחין ג'ון קייג' שאמר "שרעשי הרקע האקראיים בין הצלילים שלו הם חלק מן המוזיקה ולכן היא לעולם לא נשמעת אותו דבר" ההשתקפות האקראית במראות יוצרת מצב שהתמונה תשתנה תדירות.
בחלק מהיצירות הוא עוסק בשילוב של גופים תלת מימדיים. בעיקר ארובות עשויות מפח בגדלים שונים. יש כאן רצון עז לקשר עם הארכיטקטורה שבה עסק בנעוריו.
ישנם גם גגות אשר נראים צפים בעבודותיו, והארובות נראות כאלמנט מייצב ליצירות המרחפות שלו.
למרות שבאמנות ישראלית הן לעיתים סמל לשואה כמו ביצירתם של בק ובזם, אך כאן הם חלק מהתהליך מלא חיות הומור וצבע.
