|
ЛОТ 64:
עין יעקב א' ג' 1874-חותמת בעלות האדמו"ר רבי יששכר ליב וינברג
далее...
|
|
|
Продан за: $60
Стартовая цена:
$
50
Комиссия аукционного дома:
20%
Подробнее
НДС: Только на комиссию
|
ספר עין יעקב חלק א - ג. חדושי הרב יאשיהו פינטו בן ר' יוסף פינטו. הנקראים חדושי הרי"ף ,חדושי הגאון קיקיון דיונה ז"ל ,ונוסף ספר בית יהודה, וחדושי קהלת שלמה, ועיון יעקב, תרל"ד (1874). ווארשא
מדות: 28*23 ס"מ.עובי: 5 ס"מ.
הערות חלקים א' ג'
תאור: 4°. מצב כללי מצויין,2 כרכים.
חותמת בעלות האדמו"ר רבי יששכר ליב וינברג (מכונה ביידיש: דער עלטערער, כלומר: המבוגר; תרל"ג-תרפ"ח) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי בחסידות סלונים.
נולד לרבי שמואל וינברג מסלונים, נכדו של היסוד העבודה, ונשא את בתו של רבי שלום פרלוב מבראהין. התפרסם בין הגויים בשל שנינותו הרבה.
לאחר פטירת אביו בי"ט בשבט תרע"ו פנו רוב החסידים אל אחיו הצעיר רבי אברהם וינברג (השני) שהתגורר בביאליסטוק, ומיעוטם מינו את רבי ישכר לייב לממלא מקום אביו בסלונים. למרות זאת שמרו השניים על קשר הדדי וכיבדו מאוד זה את זה. כך מסופר כי בראש השנה הראשון אחרי מינויו לאדמו"ר, תלה רבי ישכר לייב פתק בבית מדרשו בו הודיע כי מי שנמנע מליסע לביאליסטוק בשל כבודו הוא אינו מוציא ידי חובה בתקיעותיו. אחת בשנה ניהלו האחים טיש משותף בהיותם בוורשה ביום הילולת אביהם.
יחד עם אחיו עמד בראש כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל.
נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח (1928). בנו ר' אברהם יהושע העשיל וינברג מילא את מקומו בסלונים, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה (1935) ופתח בית מדרש בתל אביב. חיבר ספר תורני-אנציקלופדי "אוצר ערכי התורה - אהלי יששכר". חתנו היה רבי יוחנן מלובצקי מלעכוויטש, נרצח בשואה
ספר עין יעקב חלק א - ג. חדושי הרב יאשיהו פינטו בן ר' יוסף פינטו. הנקראים חדושי הרי"ף ,חדושי הגאון קיקיון דיונה ז"ל ,ונוסף ספר בית יהודה, וחדושי קהלת שלמה, ועיון יעקב, תרל"ד (1874). ווארשא
מדות: 28*23 ס"מ.עובי: 5 ס"מ.
הערות חלקים א' ג'
תאור: 4°. מצב כללי מצויין,2 כרכים.
חותמת בעלות האדמו"ר רבי יששכר ליב וינברג (מכונה ביידיש: דער עלטערער, כלומר: המבוגר; תרל"ג-תרפ"ח) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי בחסידות סלונים.
נולד לרבי שמואל וינברג מסלונים, נכדו של היסוד העבודה, ונשא את בתו של רבי שלום פרלוב מבראהין. התפרסם בין הגויים בשל שנינותו הרבה.
לאחר פטירת אביו בי"ט בשבט תרע"ו פנו רוב החסידים אל אחיו הצעיר רבי אברהם וינברג (השני) שהתגורר בביאליסטוק, ומיעוטם מינו את רבי ישכר לייב לממלא מקום אביו בסלונים. למרות זאת שמרו השניים על קשר הדדי וכיבדו מאוד זה את זה. כך מסופר כי בראש השנה הראשון אחרי מינויו לאדמו"ר, תלה רבי ישכר לייב פתק בבית מדרשו בו הודיע כי מי שנמנע מליסע לביאליסטוק בשל כבודו הוא אינו מוציא ידי חובה בתקיעותיו. אחת בשנה ניהלו האחים טיש משותף בהיותם בוורשה ביום הילולת אביהם.
יחד עם אחיו עמד בראש כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל.
נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח (1928). בנו ר' אברהם יהושע העשיל וינברג מילא את מקומו בסלונים, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה (1935) ופתח בית מדרש בתל אביב. חיבר ספר תורני-אנציקלופדי "אוצר ערכי התורה - אהלי יששכר". חתנו היה רבי יוחנן מלובצקי מלעכוויטש, נרצח בשואה
