Asta 1 holy rare antuiqe books and seforim, letters and manuiscripts from rabbis and rabunim' and documents
Da BRAND AUCTIONS
23.4.18
Bnei Brak, Israele
לאור מחלוקת בעלות פריטים 49, 50, 51, 53, 60, 62, 63, 64. יצאו מהמכירה. ופריט 61 עבר שינוים ונפתח למכירה מחדש.
L'asta è terminata

LOTTO 214:

המלצת ר' שמעון יהודה שקופ זצ"ל ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. לחתן מתלמידיו.

Venduto per: $1 400
Prezzo iniziale:
$ 500
Commissione per la casa d'aste: 20%
IVA: 17% Solo su commissione
23.4.18 in BRAND AUCTIONS

המלצת ר' שמעון יהודה שקופ זצ"ל ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. לחתן מתלמידיו.
מכתב המלצה 9 שורות בכי"ק של רבי שמעון שקופ על נייר מכתבים רשמי להחתן ר' ישראל סלומינאסקי. שהתחנך בישיבתנו התקשר בקשרי התנאים וכו' ואבקש ממי שיוכל לעזור וכו' כ"ד הכו"ח. חתימה כי"ק וחותמת.
ר’ שמעון יהודה שקופ. תר”כ-ת”ש (1860-1940). בגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר ובהיותו בן 14 עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם היה בקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים שלמדו עם הרב חיים סולובייצ'יק. בהיותו כבן 20 נישא ללאה בתו של ר' משה מרדכי יודלביץ, שהייתה אחייניתו של הרב אליעזר גורדון. כעבור ארבע שנים בחר בו הרב גורדון לשמש כר"מ בישיבת טלז. הוא לימד בישיבת טלז במשך 18 שנה ובה פיתח את תורתו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות. בשנת תרס"ב עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעיירה מאלטש. לאחר ארבע שנים במלטש עבר לבריינסק והקים בה ישיבה, שבה כיהן שלש עשרה שנים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנת תר"פ, בהיותו בן 60, נקרא על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה לעמוד בראש ישיבת שער התורה בגרודנה, שם כיהן כעשרים שנים (למעט שנה אחת שבה שהה בארצות הברית), עד לפטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת הצבא האדום לעיר (בעת מלחמת פולין וברית המועצות, 1920). בשנת תרפ"ו (1926), מתוך צורך כלכלי, קיבל הרב שקופ את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט (בפרברי גרודנה). בשנת 1928 התפרסם ספרו הגדול 'שערי יושר'. את הספר כתב בעזרת הרב קלמן שקופ (נכדו) והרב אהרן ישעיה שפירא. בשנת תרפ"ט נסע לארצות הברית לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרוד'זנסקי הוא שב לגרודנה. הוא ניסה למצוא משרה בישיבות בארץ ישראל, בין השאר ישיבת עץ חיים וישיבת מרכז הרב, אך ללא הצלחה. הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם (בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי). המכתב נתון בלמינציה.