לקוטי אמרים תניא ווילנא תרל"ג

ספר לקוטי אמרים הנקרא בשם ספר של בינונים ונוסף גם איגרת התשובה.

מרבינו הקדוש רבי שניאור זלמן מלאדי בעל השו"ע .

ווילנא תרל"ג(1872)בדפוס האלמנה והאחים ראם. 130 עמ’. 8°. ‬

על פי מהדורת ווילנא תרל"ב.כרוך איתו ליקוטי יקרים חסר. חתימות משפחת לעבעל על הכריכה

כריכה ישנה. התניא במצב טוב מאוד

רבני משפחת לעבל

ר' דוד לייב [השני] גר בירושלים היה מתמיד עצום בקי בבלי ובירושלמי בור סיד שאינו מאבד טיפה, היה מופשט לגמרי מעניני עולם הזה.

מסופר שבלויה שלו הספידו הרה"צ אברהם שמחה מבארניב [שהיה נכד של ר' אליעזר מדזיקוב] והיה בפרשת מצורע ואמר: זאת תהיה תורת המצורע - הוא למד תורה מצורע מוציא רע כדי להוציא יקר מזולל, ביום טהרתו - ביום הפטירה שלו שאז הוא נטהר ונתקדש, והובא אל הכהן - יביאו אותו מיד לכהן העליון מלאך מיכאל שעומד ומקריב נשמותיהן של צדיקים לפני הקב"ה.

והרה"צ ר' דוד בידרמאן מלעלוב אמר וידעו ביחוד ששם הארון נגנז שכשצדיק נפטר בעולם העליון יש יחוד שמאיר שם והיינו וידעו ביחוד שלמטה הארון נגנז וכן היה בצדיק זו.

היה בקי נפלא בעניני הזמנים ובין השמשות וחיבר ספר שלם הנקרא שיפורא דבי שמשי ונשאר בכתב יד ולדאבונינו אינו בנמצא כהיום.

ובשלושים לפטירתו נערך עליו מספד מר ע"י הרה"ג ר' משה יוסף האפמאנן דיין דפאפא והרה"ג ר' פנחס לייבוד וועבער בביהמ"ד דחסידים אשר בכולל אונגארן.

אביו היה הרה"ג ר' אהרן חיים אבד"ק ראצפערט וניר אדאני מתלמידיו הידועים של בעל הדברי חיים מצאנז, נדפס ממנו ספר רפואות העם שבה התריס נגד חדשות זמנינו [נמצא כהיום בספריה לאומית עותק אחד].

בשו"ת שערי צדק מהרה"ג רבי מענדלי מדעעש תלמידו של החתם סופר יש תשובה אליו פעמיים סימן קפח וקצ בענין בהמה המבכרת וכתוב עליו "הרב המאור הגדול החריף ובקי שלשלת היוחסין כ"ק שר התורה מ"ה אהרן חיים נ"י רב בק"ק ראצפערד". ובסוף התשובה הוא מזכיר את בנו הרה"ג רבי משה לרפואה שלימה.

בתרמ"ד נשא ליבו לעלות ולהשתקע בארץ ישראל עזב כל הכבוד והרבנות בחו"ל ועלה לארץ ישראל ושם ישב ולמד בהתמדה רבה וכמו שהספידו לפני מיטתו הגרי"ח זוננפלד זצ"ל ואמר: מחר חודש ונפקדת - כי יזכר שמך כי נפקד מושבך - וישאלו בשמים היכן ר' אהרן חיים, על כסאו שישב ולמד עשרים ושש שעות במעת למעת. נפטר כ"ט אדר תרס"ג ער"ח ניסן.

נקבר בהר הזתים בחלקת הרבנים ועל מצבתו כתוב "הי' רב ומו"ל בקהילות ישראל מוסמך מגדולי הדור ומשובח בעיון ישר".

אביו היה הרה"צ רבי דוד לייב גאון וחסיד מתלמידי בעל הישמח משה ורבי יצחק אייזיק מקאליב, איש קדוש ובעל מופת, חד בבי דינא של רבי יצחק אייזיק מקאליב , בתחילת ישובם של היהודים בנאנאש הושיבו הרה"ק ר' אייזיק מקאליב לרב הראשון דשם, במעמד חנוכת הבית של הבית המדרש שנכח שם גם רבו בעל הישמח משה.

היה מהחסידים הידועים בנאנאש וידוע מה שאמר האדמו"ר רבי יהודה מדזיקוב בשעת לשם יחוד היה מזכיר בשם הנאנאשער חסידים ובשם כל כל ישראל [מובא במפי ספרים וסופרים פרקי אבות ח"ב עמוד קמה הערה י].

מקורות ברכת אהרן מר' אהרן הויזמאן [בסו"ס חסידי קדמאי עמוד יא-יד]